א. לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת כדי ללוות את השבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית. ואף שהוא שבע ונפשו קצה באכילה ושתיה, מכל מקום ידחוק את עצמו, ובזה ינצל שלא יצטרך לאכול מאכלים ומשקים מי המרים לרפואה.
ב. סעודה רביעית מעלתה גדולה מאד, כי כשם שצריך לכבד השבת בכניסתה, כן צריך לכבדה ביציאתה, כשם שמלוים את המלך בצאתו מן העיר. ואמרו הקדמונים, עצם אחד יש באדם ונסכוי שמו, וזה העצם נשאר קיים בקבר עד עת התחייה, ואפילו אחר שנרקבו כל העצמות, וזה העצם אינו נהנה משום אכילה- כי אם מסעודת מלוה מלכה.
ג. מצוה לכתחילה לעשות סעודה רביעית בפת, ואם הוא אנוס ואינו יכול לקיים סעודה רביעית בפת, יסדר שלחנו במזונות, ואם אי אפשר לעשותה במיני מזונות יעשוה בפירות.
ד. גם הנשים חייבות בסעודה רביעית. וסגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן, שיאכלו בכל מוצאי שבת איזה דבר לשם מצות סעודת מלוה מלכה, ועל ידי זה ילדו בנקל בעזרת ה' יתברך.
ה. כתוב בזוהר הקדוש, שמי שאינו מקיים סעודה רביעית נחשב לו כאילו לא קיים סעודה שלישית, ולכן אפילו שעושה האדם שמונים וארבע תעניות או הפסקה גדולה, יזהר שלא יבטל סעודה רביעית.
ו. אין ראוי להתעסק במלאכה שאינה אוכל נפש או ללמוד תורה אלא עד אחר שיעשה סעודה רביעית. ונכון שלא להסיר בגדי שבת מעליו אלא עד אחר סעודה רביעית.
ז. מצוה מן המובחר לאכול סעודה רביעית תוך ארבע שעות מיציאת השבת. וטוב להקדימה ככל שאפשר כדי שתהיה סמוכה ליציאת השבת. ולפחות יאכל קודם חצות הלילה. ומכל מקום אם נאנס ולא עשאה תוך ארבע שעות או לפני חצות הלילה, יוכל לקיימנה כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר. ובברכת המזון של סעודה רביעית אומרים ''מגדול''.
ח. ישתדל כל אדם לאכול בסעודה רביעית פת חמה ולשתות משקה חם, שמועיל לרפואת הגוף.
ט. אם חל ראש חודש בשבת, נכון להרבות בסעודה רביעית יותר ממנהגו, כדי להשלים בה חובת סעודת ראש חודש.
י. אסור לומר וידוי במוצאי שבת עד שיעבור חצות לילה, שעדיין יש קדושת שבת.
יא. מהרי''ל היה רגיל לקפל את הטלית של שבת בכל מוצאי שבת, כדי להתעסק במצוה מיד בצאת השבת.
יב. במוצאי שבת עולה הנשמה יתירה למעלה, והקדוש ברוך הוא שואל אותה איזה מאכל שמו לפניך ואיזה חידוש תורה שמעת, ומושיבים אותה בישיבה של מעלה. ועל כן ראוי ונכון לכל אדם ואדם להתעסק בתורה במוצאי שבת, ועל ידי זה זכה יזכה ליום שכולו טוב ויום שכולו ארוך.