אחת הטעויות בחשיבה הנפוצות היא 'הסקת מסקנות על סמך השערות'.
טעות זו כוללת שני חלקים עיקריים:
א) קריאת מחשבות הזולות
ב) חזוי עתידות
והנה הסבר הדברים:
אף אחד מאתנו אינו יודע מה יהיה בעתיד, וכן איש אינו יכול לדעת מה באמת הזולת חושב- עליו או על כל נושא אחר בעולם, במיוחד אם הזולת אינו אומר ואינו מגלה את צפונות לבו.
ובכל זאת, כדי להסתדר בחיים עלינו להיות בבחינת "חכם הרואה את הנולד", להביא בחשבון את מה שהעתיד עשוי לטמון בחובו בשבילנו, ולהתכונן לכך. כמו כן, עלינו לשער את מה שהזולת חושב ומרגיש, וכן איך הוא יגיב במצב זה או אחר, כדי לדעת איך לנהוג במצבים המגוונים שחיי החברה מזמנים לנו.
אנו עושים זאת על סמך ניסיון העבר, בהתבססנו על מסקנות שהסקנו, על ניתוח האירועים שהיו ועל תובנות שגיבשנו לגבי מה שקרה עמנו או עם אחרים.
היכולת לחשוב על העתיד ולשער מה אחרים חושבים בהווה, או מה הם חשבו בעבר ויחשבו בעתיד, היא המאפשרת לנו להסתדר בחיים. באמצעות יכולת זו באפשרותנו לתכנן את מעשינו ואת התנהלותנו ברצוננו להגביר באחרים את המוטיבציה למלא את רצוננו, וכן להימנע ממעשים שיגרמו לאחרים לשנוא אותנו. זה מה שמאפשר לנו להתקדם בחיים בלי להתנגש עם הסביבה.
אמנם ראיית הנולד היא חכמה גדולה, אבל טמונה בה בעיה לא קטנה. הוא הדבר לגבי הניסיון לחשב חשבונות ולהעלות השערות בנוגע למה שאחרים חושבים. אנו יכולים להגן על עצמנו ולמנוע קשיים רבים באמצעות יכולות אלו, אבל באותה מידה אנו עלולים גם להסתבך כהוגן. זאת כאשר אנו יוצאים מתוך הנחה שמה שייתכן שיקרה, אכן יקרה, ומה שנדמה לנו שהזולת חושב, הוא אכן חושב.
ב"קריאת מחשבות הזולת" באופן שגורם קשיים וסיבוכים, נשמע ביטויים כדוגמת:
* הוא כבר מחכה שאלך כי אין לו סבלנות אלי (אורח ש"יודע'' מה המארח חושב).
* הוא אומר שהוא נהנה בביתנו, רק כדי שלא ניעלב שהוא הולך מפני שהוא רוצה לגרום לנו הרגשה טובה.
* הוא מחמיא לי על העבודה, אבל בוודאי סבור שמישהו אחר היה עושה זאת טוב יותר.
* הוא לא יכול לסרב לבקשתי, לכן הוא מסכים, אבל הוא לא רוצה באמת.
* הוא בוודאי חושב שאני מדמיין, אף שהוא מעמיד פנים כמקשיב לדבריי בעניין רב.
* בעלי יחשוב שאני חסרת אחריות אם ישמע שאיבדתי את המפתחות (אישה שעכשיו התחתנה ואינה זוכרת איפה שמה את צרור המפתחות ).
כשאנו מתייחסים להשערות כאלה כאל עובדה קיימת, אנו נחלשים, מרגישים רע ומושפלים אף בטרם מישהו הספיק לפגוע בנו, ולפני שאנו יודעים אם זה נכון בכלל. בדרך זו אנו בעצם פוגעים בעצמנו- בשמם של אחרים.
חשבו לזכור שגם אם קיימת סבירות לנכונותם של הדברים או לחלק מהם, ברוב המקרים אין לנו הוכחה לנכונותם. לכן אסור לנו לשכוח שהדבר שאנו חוששים שאחרים חושבים, עשוי להיות נכון באותה מידה שהוא עשוי להיות לא נכון או נכון במידה חלקית בלבד.
הוא הדבר בעניין חובתנו לזכור ולשנן לעצמנו שלא כל דבר שעשוי להיות, אכן קורה במציאות. מחשבה זו תמנע מאתנו להישבר וליפול ברוחנו בגלל הדמיון המבהיל שלנו.
הסקת מסקנות על סמך השערות
מדוע אנו ממהרים להסיק מסקנות לא נכונות על מקרים או על אנשים על סמך השערות בלבד?
