קבלת השבת

הדיבור הרביעי בעשרת הדברות, מפרט בהרחבה את מצות השבת היקרה, אותה מתנה אהובה ששכנה בבית גנזיו של הקדוש ברוך הוא, והעניקה לעם ישראל. חז"ל לימדונו, כי על האדם לצפות ולחכות ליום השבת בכל ימות השבוע, כמי שמצפה לקבל מתנה יקרת ערך הנמצאת בדרכה אליו.
הרמב"ם מפרט ומסביר, כי קבלת השבת הראויה והמועדפת, היא להכין הכל מבעוד מועד, ולשבת בשלווה וברוגע לקבל את השבת כקבלת פני מלך. כך מקבלים שבת, כך מוכיחים במעשים כי השבת יקרה לנו!

לפיכך, בכל הדורות חפצו יהודים להקדים לקבל פני שבת, אלא שמעלה גדולה כהקדמת קבלת שבת אינה נקנית בקלות...  אך הזוכים לאור הקדמת קבלת השבת, אינם יכולים לתאר במילים את הטעם הנפלא. את השלווה והנינוחות, את אוירת הקדושה החופפת, וגם את הסגולה הנכבדה שהקדמת קבלת השבת מביאה בכנפיה, שסייעה לרבים וטובים לזכות בישועה מיוחלת, גם מחוץ לגדרי הטבע!

ואכן, פתיחת שערי הפרנסה בכל ימי השבוע תלויה בזמן קבלת השבת, כפי שפירשו צדיקים את דברי חז"ל 'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות', באופן הבא: אם יהודי עושה שבתו בימי החול, אם מכניס את השבת מוקדם ומאפשר לה לתפוס את מקומם של ימי החול, הוא זוכה לפתיחת שערי פרנסה ולא יצטרך לבריות...
מהי הקדמת קבלת השבת? מדוע ועד כמה היא אכן מזכה במעלות רבות ונשגבות כל כך?

היה זה בעת מסעו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א לארה"ב, כאשר הופיע בהדרו בעיר לייקווד. תושבי העיר צבאו על דלתו, וביקשו לקבל עצה וברכה על מצוקותיהם השונות. עם התגברות זרם הבאים, הבחין הגראי"ל שטיינמן שבעצם הוא עד למסכת של אסונות ומקרים קשים שפגעו בעיר, ואכן רבני העיר אוששו את תחושתו וביקשו לדעת על מה עשה השם ככה לעיר גדולה לאלוקים, ומה אפשר לעשות להעביר את מידת הדין המתוחה, רח"ל.

במעמד קבלת פנים לכבודו שהפך לעצרת חיזוק והתעוררות, נשא דבריו ואמר: 'שבת היא מקור הברכה, והרי חז"ל הבטיחו שהשבת מביאה ברכה לעולם. התחילו לקבל שבת חצי שעה קודם, הכניסו את השבת לבתיכם חצי שעה קודם, ויחד עימה תבוא גם הברכה ולא תדעו עוד צער.
בני הקהילה קיבלו על עצמם על אתר, וכבר באותה שבת רוב הציבור הקדימו לקבל את השבת. ההמשך מפתיע -
העיד הגאון רבי מלכיאל קוטלר שליט"א, מראשי ישיבת לייקווד: אם בכל שבוע היו ה'הצלה' בעיר מוזנקים לכשישים – שבעים קריאות במהלך שבת אחת, באותה שבת לא נשמע שבר בגבולם, וכוחות ההצלה היו בטלים ממלאכתם כל יום השבת!

כך, בשבת שהתקבלה בכבוד וביקר מוקדם מזמנה הקבוע, זכתה קהילה שלימה לראות בעיניהם את מימוש התפילה: 'וברצונך הניח לנו ה' אלוקינו, שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו!'
הדבר מוכיח, אם נזכה להצטרף למקדימים לקבל את השבת, אם נזכה להיות מהזוכים בדקות הספורות של תוספת שבת, הרי אין לשער ואין לתאר כמה שינויים חוללנו, כמה גזירות ביטלנו, כמה שפע הורדנו משמים, כמה יהודים זכו על ידינו לפרנסה, לחיים טובים, לנחת.