כח התפילה

אולי כבר כמעט התרגלנו, ובכל זאת - התקופה הקשה העוברת עלינו עודה בעיצומה. עודנו ניצבים בתקופה בה חוסר הוודאות הוא המנצח, הבלבול והמבוכה שולטים ברמה. אם בעבר הכל היה ברור, חד ונחרץ, אדם תכנן הספק לימודי או פעילות, קבע פגישה או הזמין טיסה, סיכם מועד לחתונה או תאריך בו יגיע ליעד כלשהו, והוא היה בטוח שהכל יתנהל כמתוכנן - הרי שכיום אנו חיים בעולם בו הכל בכפוף להנחיות, רק אם לא יהיה סגר, בתנאי שיהיה אפשרי, וכן הלאה...
זה לא מצב נורמלי, זו תקופה מבולבלת ומסובכת, מורכבת ומאתגרת. איש אינו יודע מה יילד יום, והמצב הזה מותיר בפני האדם שתי ברירות: הראשונה, הלא נעימה והעצובה, היא להיכנס ללחץ, לחרדה. לתת לאובדן העשתונות וחוסר הוודאות את השליטה, לחיות בתוך ענן של מהומה ובלבול. הרבה יותר כדאי לבחור באפשרות השניה:

לראות את מה שכל כך יפה בתקופה הזו, דווקא בכך ששום דבר לא בטוח, דבר לא ברור, לא ניתן לקבוע ולא ניתן לתכנן. זה מאפשר לפקוח את העיניים ולראות שעד היום חיינו בתוך טעות גדולה, כביכול אנו מנהלים וקובעים, מסכמים ומתכננים, בעוד האמת היא שבורא עולם הוא המחדש את הבריאה וקובע את סדרה, הוא המנחה והמדריך אותנו בכל עת ושעה, ואין כמו להיות תלויים בידיים שלו - ורק שלו.
וברגע שאדם מכיר, מפנים ומרגיש שהוא בידיים של אבא שבשמים, מעכשיו הוא לא מנסה לפעול לבד - אלא פונה אליו יתברך, מבקש את עזרתו, מתחנן לרחמיו. ככל שאדם מרגיש שהוא שולט במצב - כך הקשר שלו עם אבא שבשמים עלול להתרופף חלילה, הוא כבר לא מרגיש תלוי בו. ומנגד - ככל שחוסר הוודאות גובר, כך מתהדק הקשר עם אבא שבשמים, וכל מה שאנו רוצים ליישם או לבצע - אנו פונים אליו ומבקשים ממנו, מתפללים אליו.

במשמעות התפילה, מגלה המבי"ט סוד עמוק שכדאי להכיר, כי יש בו את הכח לחזק אותנו בתקופה הלא קלה הזו: אם התפילה לא נועדה אלא לבקש את צרכינו מהבורא כדי לקבלם - כי אז, אם חלילה לא קיבלנו את מבוקשינו ותפילתנו לא נענתה, היתה זו תפילה לריק חלילה, ושמא משמעות הדבר שהתפילה היא מיותרת, חלילה. באותה מידה, אם כל תפקיד התפילה הוא לספק משהו שאין לנו - הרי שלאדם בריא לא היה טעם להתפלל על רפואה, שכן הוא בריא.
אלא שהתפילה אינה 'טלפון למשלוחים' משמים, 'הזמנת מוצרים' כביכול. תפילה היא מלשון חיבור, כי בעומק התפילה יש את החיבור לבורא עולם, את הקשר אתו, את התחושה שאנחנו אחוזים בידיו וחבוקים בו. מטרת התפילה היא להפנים בתוככי הלב שאנו פונים לכח עליון, למי ששולט במצב, לאבינו הטוב שכל הבריאה בידיו, והוא המכריע והקובע.

אמור מעתה, התפילה לא נועדה רק כדי לבקש בקשות, היא נועדה להדק את הקשר שלנו עם אבא שבשמים, לחזק את האמונה והתלות בו. לפיכך, גם אם תפילה לא נענתה חלילה - עדיין מטרתה העיקרית הושגה, כי בעת התפילה הפנמנו אל ליבנו שבורא עולם הוא הקובע והמכריע. וגם אם אדם בריא מתפלל 'רפאנו השם ונרפא' בעוד הוא אינו זקוק לרפואה, עדיין אין זו תפילה מיותרת, כי מטרתה היא להפנים שבריאותנו בידיים טובות, בידיו של רופא כל בשר.
פרשת תולדות נפתחת ביצחק אבינו ורבקה אימנו, המתפללים לזכות בזרע של קיימא. חז"ל מגלים לנו שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילת הצדיקים, בורא עולם מצפה לשמוע את קולם, להאזין להמיית ליבם. הקדוש ברוך אינו מתאווה לתפילה סתמית, חפץ הוא בתפילה של צדיק - שממנף את התפילה לרגע של חיבור וקשר עם הבורא, שהופך את התפילה לרגע של 'חבוקה ודבוקה בך' - באבא שבשמים.

ולכן, לתפילת צדיקים יש כח לפעול ישועות, כי יש בה את המרכיב הסודי הזה, שאף תפילה אינה שלימה בלעדיו. לא מדובר רק בבקשת עזרה וסיוע, מדובר בתפילה שכל כולה קשר עם הבורא, התרפקות עליו, הישענות על יכולותיו, ביטחון מלא ומוחלט רק בו. וכשיהודי מתפלל מתוך ההבנה הזו והרגש הזה, בורא עולם באמת מאזין לתפילתו ומוכיח לו כי אכן הכל בידיו, וברגע אחד יכול הוא לפתור את הבעיה ולהושיעו מכל צרה.

אחים יקרים, אם נקלענו לתקופה של מבוכה ובלבול, אם אנו נושאים עינינו השמימה בציפיה לישועה, הבה נבין את משמעות התפילה לעומקה, הבה נתפלל כראוי מתוך הבנה מהי מהות התפילה. וככל שתפילתנו תעלה השמימה מתוך הביטחון בה' והאמונה בו - כך נזכה לראות שהוא יתברך ייענה לשוועתנו, ישמע קול תפילתנו, ויחיש לנו את ישועתו!