ההורים – לא כולם בהצלחה

לא רק הילדים שונים זה מזה, ואי אפשר להעתיק שיטה וגישה מילד אחד למשנהו. גם ההורים אינם עשויים מחומר אחד, ולעולם אין להיבנות על מסך רעיון כלשהו , רק משום שפלוני סיפר כי ניסה בהצלחה. בהחלט יתכן, שמה שהורה אחד יכול לעשות, השני אינו מסוגל אפילו לומר שהוא עושה. לכל אדם יש את צדדיו החזקים והחלשים, את קווי האופי שלו והלך החשיבה היחודי לו.
כבר נתקלתי בהורים שניסו לחקות את זולתם בהטלת מרות ומשמעת בבית באמצעות הקפדה. אך בעוד שהראשונים היו בעלי איתנות נפשית ובעלי יכולת עמידה עקבית, הרי שהורים אלה, כאשר רק הודיעו בבית שהם הולכים לעשות "סדר" הביאו את הילדים לצחוק בפה מלא על האב החלש, שהוא והשלטת סדר נראים כמו חיבור בין צוללת לחללית...
אשר על כן, חייב כל הורה לבדוק את עצמו ולדעת את כוחותיו ומגבלותיהם. ובשום פנים ואופן, לא לנסות דרכים ואופנים, המנוגדים לאופיו ולגישתו לחיים. וכשאני מתריע אפילו מפני ניסוי, הנני עושה זאת, מחמת שלעתים יכולים הניסיונות הלא מוצלחים – לא רק שלא להועיל, אלא גם להזיק במידה ניכרת, ולגרום להשלכות שיפריעו גם בעתיד לחינוך הילדים.
אני יכול לנחש את שאלתם של חלק מן הקוראים, התמהים ותוהים בקול: "האם מתוך הדברים נסיק, כי כל אב ואם צריכים להיות מומחים בתורת הנפש?!" התשובה היא: אין צורך להיות פסיכולוג, אבל מלאכת החינוך פירושה לפקוח עין ולנסות להרגיש באופן מתמיד את מהלך הענינים.
לכן, כדי להקל במעט על ההורים, אנסח כאן כלל ברזל  פשוט לשינון וחשוב לביצוע. נקווה, כי יהא כלל זה מכשיר הגון, להצליח ברוב סייעתא דשמיא להינצל משגיאות בלתי רצויות:
מעשים הננקטים בידינו ההורים, יכולים להבחן על פי אמת מידה אחת: מעשים המחנכים ומעשים שאינם כאלה!
צעד שאינו מועיל לנו להשגת המטרה – חינוך ילדים – יפסל ולא יבוא לשימוש!
אי לכך, ומתוך שהסקנו כי כל דרכינו וצעדינו בחינוך אינם אלא אמצעי – כל צעד שאינו מועיל ומקרב למטרה, לא נוכל להחשיבו כחלק ממלאכת החינוך שלנו!
כלל זה, מחייב אותנו לבדוק בכל מעשה שאנו עושים: האם הוא משרת את המטרה, או לא? האם זה מלמד את הילד פרק בחיים ומועיל להדריכו ללכת בדרך הישרה או לא?
הורים שיטלו את הכלל הזה כ"מלווה צמוד" לחינוך ילדיהם – ישמחו לגלות עד כמה הפכה מלאכתם ליעילה, פוריה ומרווה נחת.
לכן נזכור,
כל שיטה בחינוך היא רק אמצעי האמור לשרת את המטרה. אמצעי שלא יקרה למטרה – נפסל!
כל דרך, גם אם הותוותה בידי איש חינוך מן השורה הראשונה, אינה אלא כלי שעלינו לבדוק אם היא מתאימה גם לביתנו.
הקשר לא נכון ועיתוי לא מתאים יכולים להפוך את המשפט הכי נעים להרסני ביותר.