הורים מבינים מבקרים נכון

ישנו תחום נוסף, אשר בו בא לידי ביטוי ההבדל שבין הורים המבינים את ילדיהם ומקבלים אותם עם רגשותיהם וקשייהם, נטיותיהם ומשיכותיהם, לבין הורים המצפים מילדיהם גדולות ונצורות ובאים בדרישות ''מלאכיות'', ורואים אותם כ''רשעים'' אם אינם מממשים את הציפיות המופרזות. זהו ענף הביקורת, המקבלת צורה חדשה כשההורים מביטים על בנם כעל ''ילד רע''.

הביקורת, כלי חיוני היא בחינוך הילדים. אי אפשר להטות אדם-צעיר כמבוגר-לדרך הישר, אם לא נבקר את מעשיו ולא נעיר לו על חריגות ומעידות. אך צורת הביקורת והדרך שבה היא נאמרת, עשויות להפכה מדבר בונה וחינוכי לגורם הורס ומדכא. מי שמודע לחיוניות הביקורת ומבקש להשתמש בה כדבר חיובי, מבקר את מי שצריך מתוך רצון וכוונה להפנות את תשומת לבו לדברים הטעונים שיפור. בניגוד לו, מי שמבקר מתוך כעס וחוסר הבנה, משתמש בביקורת ככלי הניתן בידיו להשפיל ולדכא את המבוקר. הורים המבינים לנפש הילד, יודעים כי הביקורת אסור שתיאמר בנימה ובצורה שתביא לידי ביזוי הילד, השפלתו ודחייתו, מה שעלול להביא לרגשות פגועים, לכעסים ומאבקים מיותרים, דבר שיכול לגרום רק לתוצאות הרסניות.

אחד המבחנים הבולטים לביקורת ראויה הנאמרת בפי הורים, נתון דוקא בידיו של הילד. הילד בוחן את הוריו בדרך פשוטה מאוד, האם הם מתכוונים אכן לטובתו ולשיפור דרכיו, או שמא להשקיט את כעסם ועצביהם, לאחר שהוא לא הלך בתלם שהם חרשו במחרשה בעלת שיני ענק... כאשר הילד מבחין שהביקורת המוטחת בו מבליטה את החלק הרע שבו ואת יחסו השלילי לכל דבר נכון והוגן, הרי הוא למד שהוריו פשוט מעירים לו מתוך כעס ותסכול. לעומת זאת, כאשר ההורים משלבים עם תוכחתם וביקורתם, גם מילים המביעות בו אמון ומחמיאות על מעשיו, הוא משתכנע בתוככי תוכו, כי הם מתכוונים לטובתו ורוצים בה. הבלטת הצד השלילי שבהתנהגות הילד יש בה משום דיכוי והשפלה. עדיף שנדגיש-יחד עם הנזיפה על המעידה-את הצדדים היפים של העשיה החיובית.

גם כשילד מתקוטט עם ילדים אחרים בבית ומנסה ''לסחוב'' להם משחקים או ממתקים-למרות שהסבירו לו שאסור לעשות כן- צריך לזכור שיש לו רגשות, ולהימנע מביטויי כעס שיכולים לפגוע ברגשות אלו. אם שתצעק על ילדה שהוא ''פרא אדם'' או ''גנב'', לא תשיג בכך את מטרתה ומלחמות האחים בביתה לא ישקטו. יתכן שאף יגברו, כדי להראות לה מה רב כוחו של פרא אדם. תחת זאת, תמחיש האם לילדיה פעם אחר פעם את הגבולות שברא הבורא בין אדם לרעהו, והחובה לשמור עליהם מגיל קטן ואף בדברים קטנים. נלמד את כל הילדים, שעלינו להתאפק מלקחת- גם כשאנו מאוד רוצים וחושקים- דבר הנמצא ברשותו של מישהו אחר. במעקב סבלני לאורך תקופה ארוכה, ניתן יהיה לראות תוצאות מבורכות, כשהילדים יאמצו את הנחיות האם ויעשו זאת תוך הפנמת המסרים ברוח טובה.