ברכת הגומל חלק ד

דיני הולכי מדברות ונסיעה ממקום למקום:
1. כבר ביארנו שאחד מהדברים שתקנו חז"ל לברך עליהם ברכת הגומל הוא הולכי מדברות, ולכן אדם דרך מדבר או יער שבעים ושתים דקות והגיע למקום חפצו (היינו מקום הישוב ששם רצה להגיע), צריך לברך ברכת הגומל מפני שיש סכנה בדרך שהם חיות רעות.

2. הנוסע מעיר לעיר במכונית או באוטובוס הדבר תלוי בין מנהג האשכנזים לבין מנהג הספרדים, למנהג האשכנזים אם נוסע מעיר לעיר אין לברך ברכת הגומל אפילו אם המרחק בין עיר לעיר הוא גדול ביותר ואין מקום ישוב בדרך, ורק אם הלך במדבר במקום שבו מצויים ליסטים וחיות רעות אז מברך ברכת הגומל, אולם מנהג הספרדים לברך הגומל כאשר נוסע מעיר לעיר אם יש בנסיעה זו שבעים ושתים דקות, מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה שיש תאונות דרכים, ואפילו אם מצויות באותו כביש שנוסע מכוניות רבות ורואים אחד את השני, ואפילו אם בסמוך לכביש יש מקומות ישוב צריך לברך הגומל.

3. למנהג הספרדים שמברכים ברכת הגומל כאשר נוסעים מעיר לעיר כאשר שוהים בנסיעה שבעים ושתים דקות (או יותר), היינו אפילו אם עובר בדרך בתוך מקומות ישוב, צריך לברך הגומל כל ששוהה בנסיעתו שלא במקום ישוב שבעים ושתים דקות.

4. למנהג הספרדים שמברכים ברכת הגומל כאשר נוסעים מעיר לעיר, אם יוצא לדרך בבוקר וחוזר באותו יום, יש לו לברך ברכת הגומל, מבוקר עד בוקר נחשב ליום אחד, ולכן אם יצא בבוקר ונסע ארבעים דקות מחוץ לעיר ובלילה חזר לעירו וזמן החזרה גם כן לקח ארבעים דקות אם כן בהצטרף שני הזמנים יש לו שיעור של שבעים ושתים דקות, ולכן יש לו לברך ברכת הגומל, כיוון שיום אחד נחשב לענין ברכת הגומל מבוקר ועד בוקר.

5. אנשים שרגילים לנסוע כל יום מעיר לעיר אפילו כמה פעמים ביום, כגון נהגי מוניות שנוסעים מעיר לעיר, נהגי אוטובוסים וכדומה, נהגי משאיות, וכן סתם אנשים שגרים במקום אחד ועובדים במקום אחר ויש להם נסיעה של שבעים ושתים דקות מחוץ לעיר, יש לאותם אנשים לברך ברכת הגומל ביום שבת על כל הנסיעות שעשו באותו שבוע, ולא יברכו כל יום.

6. בין למנהג האשכנזים בין למנהג הספרדים כאשר נוסע בדרכים ובכבישים שיש בהם חזקת סכנה, כגון שיש סכנת מחבלים מרצחים וכדומה, יש לברך ברכת הגומל אפילו אם נוסע פחות משבעים ושתים דקות, ולכן אם נוסע כיום בכבישי יהודה ושומרון יש לו לברך ברכת הגומל אפילו אם נוסע פחות משבעים ושתים דקות.

7. מי שנוסע במטוס או במסוק, בין אם טס מעל הים, בין אם טס מעל היבשה, בין אם טס ממדינה למדינה, בין אם טס בתוך המדינה ממקום למקום, צריך לברך הגומל כאשר טס שבעים ושתים דקות.  

דיני יורדי הים:
1. המפליג בספינה בים בין אם נסע לצורך עסקיו בין אם נסע לצורך טיול צריך לברך ברכת הגומל כאשר מגיע למקום חפצו ועולה ליבשה, ואפילו אם הים היה שקט ולא אירע שום דבר סכנה בדרך כאשר עולה ליבשה ומגיע למקום חפצו צריך לברך ברכת הגומל.

2. אין לברך ברכת הגומל כאשר הפליג בים אלא אם כן שהה בהפלגה בים כשיעור של שבעים ושתים דקות

3. מי ששט בים הכנרת אף על פי שזה סמוך למקום ישוב ויש שם מציל באופן קבוע, צריך לברך ברכת הגומל כאשר הפליג שבעים ושתים דקות.

4. דייגים או מלחים וימאים (ובכללם מי שחייל בחיל הים) שהם מפליגים תדיר יברכו ברכת הגומל בשבת.