תוספת שבת

כמו מתנה נעימה, רכה ואהובה, מתחדש עלינו מדי שבוע יום השבת. כאילו לא טעמנו את טעמו המתוק מעולם, ואולי דווקא כי כבר טעמנו גם ידענו את הטעם הנפלא והעשיר של היום המיוחד הזה, אנו עורגים וכוספים, ממתינים ומייחלים, למועד כניסת יום השבת.
עת יבוא יום ששי בבוקר, התכונה מורגשת, הניחוחות מתחילים, האוירה נרגשת. ככל שתיטה השמש מערבה, הכל אצים רצים, ממהרים ונחפזים, כשהפנים הולכות ולובשות ארשת שבתית חגיגית, מרגשת ומפעימה. בשעות הצהריים יוגפו תריסי החנויות, יידמו הדי המכוניות, השקט המבורך יחל לעטוף אותנו. עם נטיית צללי ערב ושקיעת החמה, כשהשמיים יתכסו בשמיכה כחולה כהה קטיפתית, בבתי הכנסת הכל ישוררו ויזמרו 'מזמור שיר ליום השבת' - לכה דודי לקראת כלה...
אכן כן, אין לנו מתנה גדולה מיום השבת, בו העולם עוצר את המירוץ, ונכנס ליממה שלימה של מנוחה, שקט ושלווה. יום השבת, הוא המצוה היחידה עליה כבר אמר בורא עולם 'מתנה טובה יש לי בבית גנזיי', ושמח להעניקה לבניו בחיריו - לעם ישראל, המתרגש בכל שבוע מחדש, ונכנס ליום השבת בהתרגשות ובשמחה, כי 'שבת קודש, נפשי חולת אהבתך...'

אין מי מאיתנו, שאינו שואף להתחבר, לייקר ולהעריך את מתנת השבת. אנו מפארים את השבת בתפילות מרוממות, במאכלים ערבים, במנוחת הנפש והגוף, בזמירות מרגשות, בניקיון הבית ועוד, אך שואפים להתחבר ולהתרגש עוד יותר... אך איך עושים זאת? איך מגבירים את החיבור וההתרגשות שלנו ביום השבת?
את התשובה לכך חושף הרמב"ם, וכך הוא כותב בלשונו הזהב: 'איזהו כבוד שבת? זהו שאמרו חכמים... ויושב בכובד ראש מייחל להקבלת פני השבת, כמו שהוא יוצא לקראת מלך...' כלומר: כדי להתחבר עם כבוד השבת, כדי לחוש ולהתרגש ביום השבת, כדי לחוות את המתנה הנפלאה של יום השבת עד הרבדים העמוקים ביותר בנפש, כדאי לשבת לפני כניסת השבת ברוגע ובשלווה, ולקבלה באהבה ובחיבה!
כי אינו דומה הנכנס ליום השבת מתוך לחץ, ה'נופל' לתוך השבת היישר מטרדותיו ברגע שאחרי האחרון, למי שזוכה להיכנס לשבת ברוגע, להתעטף בשבת מתוך שלווה, לקבל פני שבת כיוצא לקראת כלה. את הטעם הנפלא של כניסה לשבת באופן רגוע ושלו אין טעם לתאר, יש הרבה טעם לנסות ולהיווכח, ומי שטועם את הטעם הזה פעם אחת בחייו - כבר אינו יכול לוותר עליו בשבת הבאה!
לפיכך, קיבלנו עוד מתנה יקרת ערך, והיא 'תוספת שבת'. הזכות הנפלאה הניתנת לכל יהודי להרחיב את ברכת השבת, ולזכות בעוד נתח נעים ממנה, בזכות הקדמת כניסת השבת. כשיהודי מקבל על עצמו את השבת 10 דקות מוקדם מהזמן, הוא זוכה להרחיב את מתנת השבת, זוכה בעוד כמה דקות של עונג רוחני ונפשי נעים ונפלא, וזוכה גם להיכנס לתוך יום השבת מתוך עונג ושמחה, ולהתחבר עד כלות הנפש למתנת השבת!

כי ככל שאדם מקדים לקבל שבת - בכך הוא מגביר את החיבור שלו לשבת, והשבת גם מתחברת אליו יותר בחזרה. וככל שיהודי נרגש ומתכונן ומקבל את השבת בשמחה מוקדם מהזמן - כך השבת שובה את לבו, עוטפת אותו, ממלאת אותו בסיפוק שאין לתאר!
פרשת השבוע הנוכחי, פותחת בברכת השבת. בשבוע זה, עם המעבר לשעון קיץ, נוכל ביתר שאת להתחבר למתנה הנפלאה של תוספת שבת. הרי את כל מה שעלינו להספיק ביום ששי - הספקנו בשבוע שעבר בשעה פחות, הבה ננצל הזדמנות זו לסגל לעצמנו את המתנה הזו של 'תוספת שבת', לחבק את השבת ולהיכנס אליה ברוגע ובשלווה!
'וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה' - מתוך רוגע ושלווה, מתוך תוספת שבת, שתזכה אותנו לחוש מוקדם מהצפוי את הטעם הנפלא של 'מעין עולם הבא יום שבת מנוחה!'

השבת היא מקור הברכה, זאת כולם יודעים. אבל מתי, מתי בדיוק הרגעים הנפלאים הללו בהם מושפעים השפע והברכה? באיזה זמן בדיוק נפתחים שערי הברכה הזו?
הנה גילוי מדהים שנחשף בספר 'מראות הצובאות' - פרשת וישב, בשמו של הרה"ק רבי נח מלכוביץ' זי"ע: השפע הרוחני, המתנות הקשורות ברוח ובנשמה, היכולת ללמוד, להתפלל, להתחזק במידות טובות וביראת שמים - אלו מושפעים במשך יום השבת. אך השפע הגשמי יש לו חלון זמן קצר בהרבה, חמקמק אולי, אך זהו הזמן:
'תוספת שבת'. הדקות היקרות הללו, כשיהודי מקבל על עצמו את השבת מוקדם מזמן כניסתה - אלו הדקות בהן מושפע השפע הגשמי, הפרנסה, העשירות, היכולת לפרנס, הכלכלה שלנו. כל אלו יש להם זמן מאוד קצר, הזמן של תוספת שבת!
והוא מוסיף ומסיים: 'לו היו הציבור שומעים לי, היו עושים תוספת שבת גדולה, והיו זוכים בשפע פרנסה כל השבוע!' - מילים שכדאי ומשתלם כל כך לזכור וליישם! הרי כמה שעות אנו משקיעים בשיפור הפרנסה, ובעצם - הכל טמון בכמה דקות בלבד!
הבה נתפוס את חלון הזמן הזה, ונרחיב אותו ככל יכולתנו. ככל שיהיה לנו יותר זמן של תוספת שבת, נזכה ליותר מאותו שפע של 'תוספת שבת', ונזכה לפרנסה ועשירות בשפע רב!