הפסק בפסוקי דזמרה

1. אם נמצא באמצע ברוך שאמר, או אם נמצא באמצע ברכת ישתבח, ושמע ברכה מאדם אחר, הדין הוא שאם לא התחיל את עצם הברכה היינו שם ה' בברכת ברוך שאמר "ברוך אתה ה'" וכו' (האל אב הרחמן), או בישתבח ברוך אתה ה'" וכו' (מלך גדול ומהולל בתשבחות), רשאי לענות על כל "אמן" של ברכה, וכן יכול לענות כל הדברים שבקדושה כגון קדיש קדושה וברכו, ואחר שסיים לענות ימשיך את הברכה ממקום שהפסיק ואינו צריך לחזור לתחילת הברכה.
אולם אם כבר אמר את שם ה' "ברוך אתה ה'" וכו' אם שמע ברכה מאדם אחר אינו רשאי להפסיק ולענות "אמן", ואם שמע קדיש יענה רק חמישה אמנים ראשונים , והיינו עד "דאמירן בעלמא ואמרו אמן" אבל שאר אמנים של "תתקבל" או "יהא שלמא רבא" וכן עושה שלום לא יענה אחריהם "אמן", וכשעונה "יהא שמה רבא וכו'" יאמר רק עד יתברך (כולל המילה יתברך עצמה), ואם שמע קדושה יענה רק "קדוש קדוש קדוש" כו' "וברוך שם כבוד מלכותו וכו"' אבל "ימלוך ה' לעולם וכו" לא יענה.

2. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה הדין הוא שעונה לקדיש רק חמישה אמנים ראשונים, אולם שאר אמנים של הקדיש דהיינו של "תתקבל" "על ישראל" "יהא שלמא" "עושה שלום" אינו עונה אחריהם "אמן", וכאשר עונה "יהא שמה רבה מברך" יענה עד למקום שרגילים לאומרו, והיינו עד "דאמירן בעלמא", ואין הבדל בין אם נמצא באמצע הפרק או בין הפרקים של פסוקי דזמרה.

3. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה ושומע קדושה, לא יאמר את כל נוסח הקדושה "נקדישך ונעריצך וכו'", אלא ישתוק ויענה רק כאשר אומרים פסוקים "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו" ופסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו", ופסוק "ימלוך ה' לעולם וכו'", ואין הבדל בין אם נמצא באמצע הפרק או בין הפרקים של פסוקי דזמרה, וכן אין הבדל בין קדושה של תפילת שחרית לבין קדושה של מוסף.

4. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה ושמע שהציבור אומרים י"ג מידות הרחמים, אינו רשאי להפסיק ולענות עם הציבור, וכן אם שמע את הציבור אומר קדושת "יוצר" שבברכות קריאת שמע, או קדושת  "ובא לציון" לא יפסיק ולענות עם הציבור.

5. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה ושמע את הציבור עונים "מודים דרבנן", יענה רק שלוש תיבות אלו "מודים אנחנו לך" אולם כל ההמשך לא יענה בפה, אולם יהרהר בליבו.

6. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה ושמע את הציבור אומרים פסוק "שמע ישראל", לא יענה עם הציבור, אלא יניח ידו על עיניו כדי שיראה שקורא איתם שמע ישראל שמקבל עליו עול מלכות שמים, אולם יכול להמשיך בשקט לומר את פסוקי דזמרה, אולם האשכנזים נהגו לומר פסוק "שמע ישראל" עם הציבור כאשר נמצא באמצע פסוקי דזמרה.

7. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה אינו רשאי לענות "ברוך הוא וברוך שמו", אפילו אם נמצא בבין הפרקים של פסוקי דזמרה, וכן אין לומר "בריך שמה" כאשר הציבור מוציאים ספר תורה, וכן אין לומר "וזאת התורה".

8. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה, ורואה שזמן קריאת שמע עומד לעבור קודם שיסיים פסוקי דזמרה ויקרא קריאת שמע, יפסיק מיד היכן שהוא נמצא ויקרא כל שלושת הפרשיות של קריאת שמע, ואפילו אם רק עומד לעבור זמן קריאת שמע של "מגן אברהם" (שזה שלוש מעלות השחר), הדין הוא שצריך להפסיק ויקרא את שלושת הפרשיות של קריאת שמע, אולם כל זה כשעומד ממש לעבור זמן קריאת שמע, אולם אם רואה שיש לו עוד זמן כדי שיוכל לקרוא קריאת שמע בברכותיה, על ידי שידלג על חלק מהזמירות יעשה כן.

9. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה ורואה קשת בענן או שרואה ברקים או ששומע רעמים, יפסיק מיד ויענה כיוון שזה מצוה עוברת, ואפילו אם נמצא באמצע הפרק (היינו באמצע המזמור) יברך.  

10. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה ועדיין לא התעטף בטלית ותפילין מחמת שלא היו אצלו, ולאחר מכן הביאו לפניו כשהוא באמצע פסוקי דזמרה, יפסיק בין מזמור למזמור ויתעטף בטלית ויניח תפילין ויברך על הטלית ועל התפילין, אולם אם כבר סיים אמירת פסוקי דזמרה והגיע לישתבח, יאמר קודם לכן ברכת ישתבח ואחר כך יתעטף בטלית ויניח תפילין ויברך עליהם.

11. אם יצא לעשות צרכיו כשהוא באמצע פסוקי דזמרה, יברך ברכת "אשר יצר" בין מזמור למזמור, ואם יצא לעשות צרכיו כסיים פסוקי דזמרה קודם ברכת ישתבח, יברך קודם ברכת ישתבח ורק לאחר מכן יברך ברכת "אשר יצר", ולענין לברך על הטלית והתפילין כבר כתבנו בהלכות ציצית ובהלכות תפילין שבית הכסא אינו הפסק לענין טלית ולכן שחוזר ומתעטף בטלית אינו צריך לחזור ולברך, אולם על התפילין צריך לחזור ולברך שבית הכסא לגביו הוא הפסק, ולכן יברך על התפילין בין מזמור למזמור.

12. מי שהוא אבל בתוך שנים עשר חודש על אביו או אמו, וכן אם הוא אבל בתוך השלושים על מות אחיו או אחותו או אשתו וכו', רשאי להפסיק באמצע פסוקי דזמרה בין מזמור למזמור כדי לומר "קדיש על ישראל" (הקדיש שלפני עלינו לשבח), ומי שרוצה להקל לענין שאר הקדישים שנוהגים שאומר האבל בתוך שנים עשר חודש, יש לו על מה שיסמוך.

13. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה והציבור הגיעו לקריאת התורה, הדין הוא שאם יכול לשמוע קריאת התורה לאחר מכן לא יפסיק באמצע פסוקי דזמרה לשמוע את קריאת התורה, אלא ישמע את קריאת התורה לאחר שיסיים פסוקי דזמרה, אולם אם אינו יכול לשמוע קריאת התורה לאחר מכן, מעיקר הדין אינו חייב להפסיק את אמירת פסוקי דזמרה ולשמוע את קריאת התורה, אלא יכול להמשיך ולומר את פסוקי דזמרה, אולם טוב שיפסיק בין מזמור למזמור כדי שישמע קריאת התורה, ואין הבדל לקריאת התורה בימי שני וחמישי או בשבת.

14. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה וקראו בשמו לעלות לספר תורה או שקראו בשמו כדי שיעלה לעליית מפטיר, הדין הוא שיעלה לספר תורה ויברך על הברכות בין של ספר תורה בין ברכות המפטיר, ויקרא הוא בעצמו את ההפטרה.

15. אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה ואין אף אחד שיודע לקרות בתורה בטעמיה ובדקדוקיה אלא רק הוא, יסיים את המזמור שנמצא בו ויקרא בתורה, ומכל מקום לא יפסיק לעשות "מי שברך" או "השכבות", וכן אם נמצא באמצע פסוקי דזמרה ושומע שהקורא בתורה טועה בטעות שמשתנה הענין, רשאי לתקן את השליח ציבור, אולם אם הקורא בתורה טועה בטעות שאינה משנה את הענין לא יפסיק באמצע פסוקי דזמרה כדי לתקנו.

16. אין לומר שום פיוטים ביום טוב או בשבת בין שירת הים לנשמת כל חי.

17. מי שנמצא באמצע פסוקי דזמרה אף על פי שמעיקר הדין אינו חייב להפסיק כדי לענות דברים שבקדושה (כגון קדיש וקדושה ומה שרשמנו למעלה)מכיוון שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, אולם נכון יותר שיפסיק ויענה, וכן ראוי לנהוג כך, אולם לכתחילה אין לו להמציא את עצמו למקום שיוכל לשמוע משם דברי קדושה כדי שיתחייב לענות עליהם.