אני רעב

בן אדם אחד פעם הלך במדבר רעב, יומיים לא אוכל ולא שותה מסכן, ממש הוא משתגע מרעב והנה בסוף הוא מגיע לאיזה עיר ופוגש איזה אחד שמכיר אותו והוא אומר, תגיד לי איפה גר פה איזה עשיר גדול, אני רוצה ללכת לאכול אצלו. אומר לו, תשמע יש פה עשיר גדול אבל קמצן, הוא אומר לו, את זה תשאיר בשבילי, רק תגיד לי איפה הוא גר ואני כבר אסתדר. אז הוא הראה לו. בזמנם הרי לא היה תאי דואר ולא טלפונים כמו היום, אדם שגר בחיפה ההורים שלו בירושלים לא יודע מה אתם, כשבא איזה אורח מחיפה אז הוא שואל אותו מה שלום ההורים, מה שלום המשפחה שלו, אותו רעב הלך ובירר פרטים על העשיר הזה, איפה הקרובים שלו גרים, הולך לבית של העשיר ודופק בדלת, העשיר הזה קמצן פוחד לראות מי בא הביתה שלא יצטרך לתת נדבה או אוכל, הוא פותח פתח קטן, כן בבקשה מה רצית? אמר לו, אני באתי מהעיר של ההורים שלך, אוו... בכבוד יעלה ויבוא, אני הרבה שנים לא שמע מהם, אתה יודע מה קורה איתם, בוא כנס. הוא בא בדיוק בזמן ארוחת צהרים, הוא ידע פחות או יותר מתי אוכלים וכבר האוכל על השולחן, טוב שב, העשיר התחיל לאכול והאורח מסתכל עליו, שאל אותו העשיר: מה שלום אבא שלי? אמר לו האורח מתו, העשיר כמעט נחנק, איזה בכיות, אבא שלו מת הוא יאכל? הזיז את הצלחת והזיז הכל והוא בוכה. מה עם אמא? אמא שלך מתה, בר מינן, אח מת, אחות מתה, זה מתה, כולם מתו איזה בכיות, זה אוכל  והעשיר בוכה, אחרי שסיים לאכול שואל אותו העשיר: תגיד מה קרה כולם מתו, מגיפה? ענה לו האורח: כשאני רעב כל העולם מת...

אתם שומעים? שימו לב רבותיי רואים בחור חילוני ברחוב, מכוניות, כסף, הולך לו ומשחק לו, פתאום עוזב בחורות, עוזב מכוניות והולך לישיבה ולומד תורה כל היום, מה קרה לך השתגעת? כשהנשמה רעבה כל העולם מת, כשהנשמה מתחילה לטעום טעם של תורה הכל מת בשבילה, אין מכוניות, אין מועדונים. יש חילוני שמסוגל להיכנס לחדר יום שלם ללמוד? אין דבר כזה. אני, תנו לי חדר עשר שנים, תנו לי ספרים לא יוצא החוצה, עשרים שנה לא יוצא החוצה. הלוואי שאני אזכה כל החיים להיות בחדר עם ספרי תורה ולא לצאת החוצה, הלוואי. דוד המלך אומר, "אחד שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", שאני אזכה לשבת בבית מדרש כל החיים וללמוד תורה. אין אושר גדול מזה, אין שמחת חיים גדולה מזו, מי מאושר, מי עשיר, רק תלמיד חכם רק בן תורה. ודוד המלך תראו דבר פלא פלאות, דוד המלך היה מלך, הוא היה עני או עשיר? עשיר, אתם קוראים תהילים כל הזמן, דוד המלך במזמור בתהילים מזמור קי"ט אומר, "לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי", מה הוא משקר? אתה עני? אלא דוד המלך ח"ו לא משקר כמו שאמרנו, מי שלא לומד תורה הוא יכול להיות מיליארדר אבל הוא עני, למה כי האוכל של הנשמה זה לא כסף, זה לא דולרים, לא סתם דוד המלך אומר, "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", למה כי האוכל של הנשמה זה תורה, זה האוכל שלה, אם אין תורה הנה מיליארדר עוד מיליארד ועוד מיליארד הוא עני, הוא עני אין לו כלום, כמו אדם שיש לו קדילאק חדשה הוא בא לקדילאק ואומר לה: אני לא כמו כולם אני אפנק אותך, מה זה בנזין ושמן, אני ישים לך במקום דלק קוקה קולה טעם החיים. נכנס, לא נוסע, מה קרה קוקה קולה זה טעים?! אדם בא תלך על האש, תלך בילויים, חוץ לארץ, ים המלח, לא נוסע, לא מוצא את עצמי, יש לי הכל ואין לי כלום. אדוני זה לא הבנזין שלך, זה לא האוקטן שלך אדוני לא, יש לך אוקטן מאה על מאה זה תורה, לא קוקה קולה טעם החיים לא זה.

רבותיי תשמעו את מה שאני אומר לכם, היו הרבה כאלה אצלי ששמעו אותי לפני עשרים שנה ולא השתנו, אחרי חמש שנים, שבע שנים חזרו אליי, כבוד הרב, איפה שלא הלכנו נפגשנו עם המילים שלך וראינו שהם אמת והיום הם אברכים, אומרים היום זה האושר, היום זה שמחת חיים. שיהיה ברור שכולם כל אחד יבדוק אותי, כל אחד מפה, כל אחד מהמאזינים ששומע אותי, כל יהודי בעולם שלא יגיע ללימוד תורה הוא לא ימצא את האושר לעולם. דוד המלך אומר, "לולא תורתי שעשועי אז אבדתי בעוניי", אני עני מרוד, לא סתם הוא אומר, "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב", זה השלל, זה הכסף, זה הזהב. דוד המלך בתהילים: "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה"', כלות הנפש, מתי יגיע לבית מדרש. "כאייל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים", מתי אני כבר אבוא לבית מדרש, מתי אני כבר אשב ללמוד תורה, "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". דולרים? כסף? חסר לו לדוד המלך?! לא לא רבונו של עולם, לא זה אני מחפש, אני מחפש את האוכל האמיתי "כי לא לבדו על הלחם יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם", אני מחפש את האוכל של הנשמה, אני מחפש את התורה הקדושה, את האוכל הרוחני.