רבותינו הראשונים נחלקו האם מצוות צריכות כוונה או לא דהיינו אדם שבא לקיים את המצוה האם צריך לכוון קודם המצוה שבא לעשות המצוה ולצאת בה ידי חובה או לא.
דעת רב שרירא גאון ורבנו יצחק אבן גיאת ועוד הרבה ראשונים(תלמידי רבנו יונה וכו') שמצות אינן צריכות כוונה (היינו שלא צריך להתכוון בדעתו קודם עשיית המצוה לצאת ידי חובה אבל מכל מקום גם לשיטה זו צריך שיתכוון לעשות מעשה מצוה ולא סתם מעשה כגון שהתעסק שתוקע בשופר בראש השנה להתלמד ויצא תקיעה טובה בכגון זה לא יצא ידי חובה לכולי עלמא אלא צריך שהתקיעה שתוקע זה לעשות מצוה רק אין צריך לכוון דעתו לצאת ידי חובה),אולם דעת בעל הלכות גדולות והרא"ש (רבנו אשר) וכן נראה דעת הרי"ף שמצווות צריכות כוונה (היינו שצריך שיתכוון דעתו קודם עשיית המצוה שמכוון לצאת בה ידי חובה) להלכה פסק בשולחן ערוך (סימן ס' סעיף ד') שמצוות צריכות כוונה.
ולכן אם ראובן שאל את שמעון אחר השקיעה כמה היום לעומר ושמעון לא ספר עדין את העומר שמעון צריך לענות לו אתמול היה כך וכך מכיוון שאם שמעון(שעדין לא ספר) יגיד את המספר של היום אז אחר כך הוא אינו יכול לברך על ספירת העומר ולספור כיוון שקיימא לן שאם ספר בלא ברכה יצא ידי חובה שהברכה אינה מעכבת אז יוצא ששמעון אמר כבר את המנין של היום ויצא ידי חובה ואף על פי ששמעון בכך שענה לחברו את המנין לא התכוון לצאת ידי חובה וקיימא לן מצוות צריכות כוונה אז לכאורה יכול לחזור ולספור בברכה אלא הטעם הוא שכיוון שיש לנו כלל שספק ברכות להקל ויוצא שלמאן דאמר מצוות אינן צריכות כוונה אז כבר יצא ידי חובה לכן לא יוכל לברך על ספירת העומר והפסיד הברכה לכך שמעון צריך לענות אתמול היה כך וכך כדי שיוכל לברך אחר כך על ספירת העומר ולספור.
ולכן אם בטעות ענה לו חברו (אחר השקיעה) היום כך וכך והוא עדין לא ברך יחזור ויספור בכוונה בלא ברכה וטוב שישמע את הברכה מאחר.
אמנם מכל מקום אם בשעה שראובן שואל את שמעון כמה היום לעומר (ושמעון עדין לא ספר) יש לשמעון עוד שתי אפשרות ,האופציה הראשונה- היא לענות לראובן על ידי שיכוון בדעתו בפירוש קודם שיענה שאינו רוצה לצאת ידי חובה מצות ספירת העומר ואז יכול לענות לו היום כך וכך לעומר ובכל זאת יוכל אחר כך שמעון לברך ואף על פי שספר את העומר מכל מקום לא התכוון לצאת ידי חובה של המצוה (ולמרות שאמרנו שלפי מאן דאמר מצות אינן צריכות כוונה ואז לפי שיטתם אם אמרתי את המספר של העומר יצאתי ידי חובה ואנו חוששים לשיטה הזאת לענין הברכה שלא לחזור ולברך אז מדוע יכול לחזור ולברך התשובה היא משום שכאן הוא מכוון בדעתו בפירוש שאינו רוצה לצאת ידי חובה וגם לפי המאן דאמר שסוברים שמצות אינן צריכות כוונה זה דווקא שעושה המצוה ולא מכוון כוונה הפוכה שלא לצאת ידי חובה אלא עושה בלא כוונה תחילה אבל כאן שמכוון בפירוש שלא לצאת ידי חובה אז אינו יכול לצאת ידי חובה בעל כורחו ולכן שמפרש בדעתו שאינו רוצה לצאת ידי חובה יצא ידי חובה.האופציה השניה יוכל לענות לו את המספר של העומר בלא שיאמר לו תיבת "היום" אלא יאמר לו רק את המספר.
לסיכום:מי שחברו שאל אותו כמה היום לעומר וזה אחר השקיעה וחברו עדין לא ספר אז שתי אפשרויות
1.שיאמר לו אתמול היה כך וכך או שיכוון בדעתו בפירוש שאינו רוצה לצאת ידי חובה ואז יוכל לענות לו ביום כך וכך.
2.שיאמר לו את המספר בלא תיבת "היום".
אם ענה את המספר של אותו היום(ולא השמיט תיבת "היום" או שלא כיוון בדעתו שאינו רוצה לצאת ידי חובה)יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך באותו הלילה וימשיך בשאר הימים בברכה.
כוונה בספירת העומר
האם צריך כוונה בזמן ברכת ספירת העומר?
Tags:
Hits: 6717
Related Items
-
ברכת האילנותשאלות ותשובות בהלכה
-
יום לג בעומרספירת העומר
-
אירוסין ושבע ברכותדפים ריקים
-
הפרשת חלה מכמה מיניםכשרות המטבח
-
מנהגי ספירת העומרשאלות ותשובות בהלכה
-
ספירת העומרמבט לחיים
Latest from הרב רועי גנון