יום טוב שחל להיות בערב שבת (כגון השנה שראש השנה חל בימים חמישי ושישי) אסרו חכמים לבשל אוכל לצורך השבת (אף על פי שמותר לבשל אוכל ביום טוב מכל מקום כיוון שזה לצורך השבת חכמים אסרו), אלא אם עושה "עירוב תבשילין" היינו שיניח פת ותבשיל מערב יום טוב (כגון השנה שחל ראש השנה ביום חמישי ושישי יניח את העירוב ביום רביעי) לשבת ואז ניכר שהתחיל לבשל לצורך השבת לפני יום טוב, ואם כן מה שיבשל ביום טוב זה רק כגמר אוכל נפש וזה מתיר לו לבשל מיום טוב לשבת.
נהגו להניח ל"עירוב תבשילין" פת ותבשיל, ובדיעבד אם הניח רק תבשיל לצורך "עירוב תבשילין" ולא הניח פת מותר לו לאפות ולבשל ביום טוב לצורך שבת, אולם אם הניח רק פת לצורך "עירוב תבשילין" מותר לו רק לאפות לצורך השבת אבל לבשל אסור לו.
התבשיל שמניחים לצורך "עירוב תבשילין" צריך להיות לפחות בשיעור כזית (27 גרם, ובדיעבד אם הניח 18 גרם יצא ידי חובה) ואפילו אם בני המשפחה והאורחים הם מרובים, ושיעור בפת שמניחים לצורך "עירוב תבשילין" הוא כזית (27 גרם) אולם טוב להחמיר ולהניח פת בשיעור כביצה (54 גרם).
התבשיל של "עירוב תבשילין" יוכל להיות או כבוש או צלי או מבושל או שלוק או מעושן או אפילו ריבה שהיא מבושלת משום שצריך לשים בעירוב דבר שראוי ללפת בו את הפת, ולכן אין לערב בדייסא או מיני קטניות מפני שאין רגילים ללפת בהם את הפת, וכן אין לערב בדג מלוח.
הפת שצריך לשים "בעירוב תבשילין" זה או לחם או פיתה שלמה או לחמניה שלמה.
נוהגים להניח לצורך "עירוב תבשילין" ביצה קשה אולם טוב להדר ולקחת בשר או דגים.
שמניח את העירוב (כגון השנה שחל ראש השנה ביום חמישי ושישי יניח את העירוב ביום רביעי) קודם שקיעת החמה, אולם בדיעבד אם שכח ולא הניח "עירוב תבשילין" וכבר שקעה החמה יוכל להניח את העירוב כל זמן בין השמשות וגם יוכל לברך עליו אפילו שמניח בבין השמשות.
ברגע שמניח את העירוב לצורך "עירוב תבשילין" צריך לברך עליו "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו על מצות עירוב" ואחר יסיים ויאמר "בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת" פירוש המילים "העירוב הזה יהיה מאתר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת" וצריך להבין את מה שמוציא בפיו ולכן אם אינו מבין את המילים בארמית יאמר את הנוסח בלשון שהוא מבין כגון בעברית, ואפשר אפילו לומר בלשון לעז כגון אנגלית העיקר שיבין את מה שמוציא מפיו.
כל זמן שהעירוב (התבשיל והפת) קיימים אז יכול לבשל ולאפות מיום טוב לשבת, ולכן צריך לשומרו עד שיסיים את כל הכנת המאכלים לכבוד שבת ורק אחר כך יוכל לאכול את העירוב (התבשיל והפת), ומכל מקום לכתחילה עדיף לאכול את העירוב בליל בשבת או בסעודה שלישית.
אף על פי שהכין "עירוב תבשילין" כמו שצריך מכל מקום ישתדל להקדים ולבשל לכבוד שבת בשעות הבוקר המוקדמות כדי שיוכל לסיים את כל הבישולים בעוד היום גדול.
"עירוב תבשילין" מתיר לבשל ולאפות דווקא מיום שישי לשבת קודש אבל מיום חמישי אסור לבשל לכבוד שבת קודש (כגון השנה שחל ראש השנה בימים חמישי ושישי אסור לבשל ולאפות מיום חמישי לשבת אפילו במקום אונס שלא יוכל להכין צרכי שבת ביום שישי אף על פי כן אסור לו לבשל ביום חמישי למרות שהכין "עירוב תבשילין", "כיוון שעירוב תבשילין" מתיר דווקא לבשל ולאפות ביום טוב הסמוך לשבת, ולכן יבשל ויאפה ביום שישי דווקא לכבוד שבת, ובדיעבד אם בישל ואפה ביום טוב ראשון (יום חמישי) לכבוד שבת מותר לאוכלו בשבת).
אם הכין את כל המאכלים והתבשילים מערב יום טוב לכבוד שבת ואינו צריך ביום טוב לבשל ולאפות לצורך שבת מעיקר הדין אינו צריך לעשות "עירוב תבשילין" לצורך הדלקת נרות ביום שישי לשבת, אולם מכל מקום טוב שיעשה עירוב תבשילין משום הדלקת נרות אך לא יברך על העירוב הזה, אלא רק יאמר "בדין עירובא יהא שרי לנא לאדלוקי שרגא מיום טוב לשבת" פירוש "העירוב הזה יתיר לנו להדליק נר מיום טוב לשבת".
אסור לבשל ולאפות מיום טוב ראשון ליום טוב שני (כגון השנה שראש השנה חל בימים חמישי ושישי אסור לבשל מיום חמישי ליום שישי), אפילו שעשה "עירוב תבשילין"(משום שעירוב תבשילין מתיר לבשל דווקא מיום טוב שני לשבת ולא מיום טוב ראשון לשני), ובלילה השני של ראש השנה קודם שיבשלו יאמר "המבדיל בין קודש לקודש" בלי שם ומלכות, ולכן העצה הטובה שיכין את התבשילים של יום טוב שני לפני ראש השנה כדי שבליל יום טוב השני יוכל לאכול מיד שחוזר מבית הכנסת ולא יצטרך להתחיל להכין ביום טוב שני.
אפילו דבר שאינו מלאכה אלא רק טרחה והכנה אסור לעשות מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ולכן אסור לשטוף את הכלים אחרי סעודה ראשונה ביום טוב ראשון משום שמכין את הכלים לצורך יום טוב שלמחרת, אולם כוסות מותר לרחוץ כיוון ששותים תמיד ולכן אין בזה הכנה.
מותר לנקות את השולחן אחרי הסעודה האחרונה של יום טוב ראשון כדי שהבית יראה מסודר, אולם להכין את השולחן ולערוך אותו לצורך הסעודה של יום טוב השני אסור לעשות זאת ביום טוב ראשון שנמצא מכין ליום טוב שני.
מותר להוציא אוכלים מהמקרר ומהמקפיא ביום טוב ראשון כדי שיופשרו עבור סעודה של יום טוב שני ואין זה נחשב הכנה, ומכל מקום אסור לחמם את המאכלים ביום טוב ראשון עבור יום טוב שני או להכין הסלטים מיום טוב ראשון ליום טוב שני.
מותר להכניס למקרר בקבוקי שתיה ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני ואין זה נחשב הכנה, אולם עדיף לשים אותם במקרר בעוד היום גדול.
צריך להדליק נרות לכבוד יום טוב שני, וידליקו את הנרות אחר שעבר יום טוב הראשון והגיע צאת הכוכבים, ומכל מקום מותר גם להדליק את הנרות לכבוד יום טוב שני סמוך לחשכה.
אסור לכבות את הגז אחרי השימוש בו ולכן יקח סיר של מים וישים על הגז ויחכה עד שהמים יבעבעו ואז המים יגלשו ויכבו את בגז וצריך אחר כך להשתמש עם המים לצורך שתיה כגון קפה או תה או שיבשל בהם ביצה, או שיש היום מכשיר שנקרא "חגז" (אפשר לקנותו בחניות ולשים אותו על הגז) שזה מכבה בגרמא את הגז על ידי שעון שבת ומותר להשתמש בו ביום טוב.
הלכות עירוב תבשילין
דיני הכנה מיום טוב אחד לחברו והכנה מיום טוב לשבת על ידי עירוב תבשילין.
Tags:
Hits: 10311
Related Items
-
הלכות כתובהנישואין וגירושין
-
לשון הרע חלק בבין אדם לחברו
-
חליצת התפיליןהשכמת הבוקר
-
קדושה וצניעות בתפילהרוממות התפילה
-
הפרשת חלהכשרות המטבח
-
שכיב מרע (גוסס)אבלות
Latest from הרב רועי גנון