במסכת מנחות (דף מג' עמוד ב') הגמרא אומרת, תניא רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך", אל תיקרי מה אלא מאה, היינו שה' יתברך מבקש מהאדם לברך מאה ברכות, ובמדרש רבה (פרשת קורח) כתוב שהיה מגפה בזמן דוד המלך והיו מתים אנשים בירושלים בכל יום (ויש שגורסים שהיו מתים בכל יום מאה אנשים ויש לא גרסו כן) והודיעו לדוד, עמד דוד ותיקן לברך מאה ברכות בכל יום ונעצרה המגפה), ולכן חייב אדם לברך כל יום "מאה ברכות", ונחלקו הראשונים מי ייסד מצות "מאה ברכות", דעת המנהיג וכד הקמח ועוד ראשונים שמשה רבנו תיקן לברך מאה ברכות אולם במשך הדורות שכחום ושוב חזר דוד המלך ותיקן אותם, דעת הכלבו והאשכול שדוד המלך תיקן לברך "מאה ברכות", דעת ספר היראים שאנשי כנסת הגדולה תקנו לברך בכל יום מאה ברכות.
ולכן נפסק להלכה בשולחן ערוך שחייב לברך מאה ברכות בכל יום.
ויש להיזהר ולברך את הברכות בכוונה, וכן לומר את התיבות בשלימות, משום שיש אומרים שברכה שאינה בכוונה אינה ראויה לבא במנין של "המאה ברכות", ולכן יאמר את הברכות במתינות ובכוונה.
חכמים לא תקנו לברך ברכה על מצות "מאה ברכות", כמו בנר חנוכה או במקרא מגילה, ויש בזה שני טעמים:
הטעם הראשון מפני שאי אפשר לברך מאה ברכות בבת אחת אלא היא מתקיימת לסירוגין במשך כל היום.
הטעם השני כיוון שכל ברכה וברכה במצוה זו של המאה ברכות היא ברכה לה' יתברך, אם כן אין צריך לתקן ברכה על מצות המאה ברכות, כמו בסיפור יציאת מצרים שיש מצוה לספר בליל פסח, שגופא המצוה היא לספר וזו היא הברכה עצמה.
נשים גם כן חייבות לברך כל יום מאה ברכות.
חשבון הברכות שאדם מברך בכל יום באופן קבוע כך הוא:
1. שלוש תפילות שבכל תפילה יש תשעה עשר ברכות, ביחד זה יוצא חמישים ושבע.
2. חמש עשרה ברכות השחר, וברכת "על נטילת ידים וברכת "אשר יצר" וברכת "אלהי נשמה", ביחד זה שמונה עשרה.
3. ברכות התורה יש אומרים שזה שני ברכות ויש אומרים שזה שלוש ברכות (וכן מנהג הספרדים).
4. ברכת ציצית שמתעטף בבוקר, ברכת התפילין, זה שתי ברכות, ולאשכנזים בתפילין זה שתי ברכות שכן הם גם מברכים על תפילין של ראש.
5. ברכות התפילה, היינו "ברוך שאמר" ו"ישתבח", וברכות קריאת שמע של שחרית ושל ערבית, ביחד זה יוצא שמונה ברכות.
6. ברכת המפיל.
7. שתי סעודות שאוכל האדם בכל יום, ובכל סעודה יש שש ברכות, "על נטילת ידים", "המוציא", וארבע ברכות של ברכת המזון, וכשאוכל שתי סעודות ביחד זה שתים עשרה.
נמצא בסך הכל בחשבון היום יומי של האדם יש למעלה ממאה ברכות, אולם אם אינו אוכל ביום שתי סעודות צריך להשלים את חשבון של המאה ברכות על ידי ברכות הנהנין, היינו אם אוכל תפוח אז יש ברכה ראשונה וגם ברכה אחרונה, וגם אדם ביום יום נכנס להתפנות כמה פעמים ואם כן יש לו עוד כמה ברכות "אשר יצר", כך יוצא שבדרך כלל ביום יום של האדם הוא מגיע למאה ברכות, אולם בשבת וימים טובים שהתפילות שמונה עשרה יותר קצרות, אם כן יותר קשה להגיע למאה ברכות, לכן ישלים את המאה ברכות באכילת פרות וירקות ויברך ברכה ראשונה ואחרונה, וכן ישתדל להריח בשמים ויברך על "עשבי בשמים" ו"עצי בשמים", וגם בימי תעניות (וכן ביום כיפור) חייב אדם לברך כל יום מאה ברכות, ובימים אלו יותר קשה להשלים מאה ברכות כיוון שאי אפשר לאכול ולשתות ולהשלים על ידיהם מאה ברכות, ולכן יכול לצאת ידי חובה מאה ברכות על ידי שישמע ברכות קריאת התורה וההפטרה, וישמע את כל הברכה ויענה "אמן" אחר הברכה ובכך עולה הברכה למנין של המאה ברכות, וכן אפשר להשלים את מנין הברכות שחסר ביום כיפור על ידי שישמע את השליח ציבור שחוזר בחזרת הש"ץ.
נחלקו הפוסקים מאימתי מתחילים למנות את מנין מאה ברכות, יש אומרים שמנין חשבון מאה ברכות מתחיל הלילה עד הלילה הבא, ויש אומרים שמנין חשבון מאה ברכות מתחיל מתחילת היום ועד סוף הלילה (היינו כל היום), ולהלכה מונין את מנין מאה ברכות מלילה ועד הלילה, ולא מתחילת היום עד סוף היום.
מאה ברכות
מי תיקן מאה ברכות? מנין מאה ברכות בכל יום, מאימתי מונין מנין מאה ברכות?
Hits: 8972
Related Items
-
איסור יחוד חלק בנישואין וגירושין
-
הלכות עשרת ימי תשובהימים נוראים
-
שטיפת ידיים ביום כיפורימים נוראים
-
תיקון חצות60 שניות
-
כף בשרית במאכל פרווהכשרות המטבח
-
אכילת בשר ודגים ביחדכשרות המטבח
Latest from הרב רועי גנון