הלכות ראש השנה

התרת נדרים:
1. נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה כדי להנצל מעונש נדרים. ויכול הבעל להתיר בזמן ההתרה גם את נדרי אשתו ובנותיו לאחר שמינוהו שליח.
2. כשעושה הבעל התרת נדרים בערב ראש השנה גם עבור אשתו, יאמר לפני בית הדין "שמעו נא רבותינו וכו' שנדרנו ונשבענו אני ואשתי" (ובנוסח "התרת קללות" שנוהגים לומר בירושלים כבר מוזכרת האישה ובני ביתה, שאומרים שתתירו לנו ולנפשנו לנשינו ולבנינו ולכל אנשי ביתנו וכו'),  ואז בית דין יאמרו: "מותרים לכם" וכו' באופן כללי, כי כוונתם עליו ועל אשתו ודי בכך. ורק צריך שאשתו תאמר לבעלה לפני כן: "אני מתחרטת על כל נדרים ושבועות ואיסורים וקונמות וחרמות והסכמות וקבלות ומנהגים, ואתה תהיה שלוחי ותלך לפני בית דין להתיר לי על כל הנזכר", ויכולה לומר לבעלה בכל לשון שיודעת ולאו דווקא ולא דווקא בלשון הקודש.

עריכת השולחן וסידור הבית:
3. האישה צריכה להיות זריזה להחליף הבגדים מבעוד יום, ולהדליק הנרות ולסדר מקום מושב הסעודה, ולערוך השולחן ולכסותו במפה יפה קודם שיבוא בעלה מבית הכנסת, כדי שבבואו ימצא הכל מתוקן והשולחן ערוך והוא סימן טוב.

הדלקת נרות:
4. בהדלקת נרות של ראש השנה מברכת "להדליק נר של יום טוב", ויש נוהגות להוסיף תיבת "הזיכרון" בסוף הברכה, דהיינו שמברכות "להדליק נר של יום טוב ויום הזיכרון", ואף על פי שאין זה נחשב הפסק, מכל מקום טוב להודיען שלא יוסיפו על מה שתיקנו חכמינו ויברכו רק "להדליק נר של יום טוב".
5. גם בראש השנה ובשאר ימים טובים הברכה צריכה להיות לפני ההדלקה, כיוון שאין חילוק בזה בין ימים טובים לשבת.
6. אין לנשים לברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות של ראש השנה לא ביום הראשון ולא ביום השני.
7. כשמדליקה האישה נרות בערב יום שני של ראש השנה תזהר שלא תחמם את נרות השעוה כדי להדביקם בפמוט, כיון שיש בזה איסור "ממרח" אלא תכין את הכל מערב שבת, ואם לא הכינה מערב ראש השנה, תיתן את הנרות בשפופרת חלולה כגון בקבוק וכיוצא מבלי לחממן, או שתדליק בנר שמן עם פתילות מוכנות.

הדלקת נרות:
8. אשה פטורה ממצות שופר הואיל והיא מצות עשה שהזמן גורם שתתקיים. ומכל מקום אם רוצה לקיים מצוות שמיעת קול שופר, מקבלת שכר על המצווה כמי שאינה מצווה ועושה.
9. אין לאשה לשוחח באמצע תקיעת שופר, ועל כל פנים בשלושים תקיעות הראשונות (דמיושב) אין לה לשוחח, שמכיוון שקיבלה על עצמה לשמוע את התקיעות צריכה לנהוג בזה כאנשים ואין לה להפסיק בדיבור.
10.כשתוקעים בשופר לאישה, אין לה לברך על כך, כיון שיש בזה חשש ברכה לבטלה לדעת מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו, וכן לא תברך ברכת שהחיינו, והאשכנזיות מברכות ואין למחות בידן.
11. אשה שנהגה מכמה שנים לשמוע תקיעת שופר בראש השנה, ונבצר ממנה לעשות כן מחמת חולי, אם ברצונה לבטל מנהגה לגמרי ולא לקיים יותר מצות שופר, צריכה לעשות התרת נדרים, ולהביע חרטה על שלא אמרה שהיא נוהגת כן "בלי נדר". אבל אם רק במקרה באותה שנה אינה יכולה לקיים מצות שופר ולשנה הבאה תחזור למנהגה הטוב לבוא לבית הכנסת ולשמוע קול שופר אינה צריכה התרה.
12. אשה שבאה לבית הכנסת לשמיעת קול שופר, אין לה להביא עמה את ילדיה הקטנים ביותר שלא הגיעו לגיל חינוך, כיון שיש חשש שיבלבלו את האנשים והנשים ולא יוכלו להתרכז בתפילה ובשמיעת קול השופר, וכל שכן שצריכה ליזהר שלא להביא תינוקות הנמצאים בעריסה, שלא ניתן להרגיעם כאשר מתחילים לבכות ומפריעים לריכוז המתפללים.

תפילת מוסף:
13.נשים יכולות להתפלל מוסך של ראש השנה, כיוון שיש בו הרבה פסוקים של רחמים ותחנונים, ויש אומרים שאף חייבות להתפלל מוסף.

תשליך:
14. אין לנשים צריכות ללכת לאמירת "תשליך" שעושים בראש השנה, ושב ואל תעשה עדיף.