כיצד זוכים להקים בית בישראל

משאלת הלב העמוקה, השאיפה הכמוסה והנכספת ביותר של כל אב ואם בישראל באשר הם, היא לזכות לגדל דורות ישרים מבורכים, להשיאם בבוא העת עם זיווגם ההגון והראוי, לראות את בתי ילדיהם נבנים לתפארה בדרך התורה המסורה לנו מדור לדור, ולרוות נחת מדור הנכדים, ואחר כך הנינים, וגם לרקוד בשמחות בני הנינים, בלי עין הרע.
אבל התהליך כולו - מתחיל בנישואי הילדים עצמם. שם עוברת החוליה לדור הבא, זה הצומת המכריע - והוא לא קל. עינינו הרואות משפחות רבות בישראל, אשר בבוא תקופת הקמת הבתים של הדור הבא, שרויות במבוכה ובמצוקה, תוהות, מבולבלות ומגששות את דרכן באפילה. במה להתמקד, מה לשאול, כיצד לברר, למה השידוך מתעכב ומתי כבר יגיע הרגע הגדול...
אין ספק, כי תקופת השידוכים - אינה תקופה קלה. זו תקופה של בירורים חוזרים ונשנים, קבלת דרישות שלום שביררו עלינו, לפעמים אנו נשאלים שאלות פוגעניות, ולפעמים - חלילה - שואלים שאלות כאלה. לצד כל זה יש ציפיה הומה, כמיהה של ממש לשבור כבר צלחת בשעה טובה ומוצלחת, ולפעמים - הרגע הזה מתעכב, עוד ועוד ועוד, ואיש אינו יודע עד מתי...

פרשת תולדות מתארת את השידוך הראשון שנעשה בעם ישראל, כאשר יצחק - בנו של היהודי הראשון, אברהם אבינו, עומד להקים בית בישראל. בתורה מתוארת מסכת פתלתלה ורבת תהפוכות, הגדרת המיועדת, מקום מגוריה, מסע מופלא אליה - שכולל קפיצת הדרך, סירובו של אביה להכיר בשידוך המתגבש וסופו הטראגי, נסיונות של אחיה - לבן הארמי להילחם בשידוך הקורם עור וגידים, ולבסוף - אמירה ברורה, פשוטה וחלקה: 'מהשם יצא הדבר!'
לא בחינם מתארת התורה בפרוטרוט את כל הפרשה האמורה, את כל השתלשלות העניינים. יש כאן משהו מעורר התבוננות: הנה כי כן, כבר בשידוך הראשון בעם היהודי - זה לא היה קל, זה לא היה פשוט. היה זה מסע ארוך, לארץ זרה, לחרן הרחוקה, בחיפוש אחר אשה לא מוכרת. אם לא די בכך - למסע הזה נלוו קשיים ומפריעים נוספים. אבל בסוף - הכל הפך לנס פלאי אחד גדול: היתה כאן קפיצת הדרך, סימן שמימי של חסד, והתגברות על מכשול ומפריע בדרך לשידוך הרצוי.

אלו הדברים אותם גילה ה'חזון איש' זצ"ל במתק לשונו: אנו חיים בדור שכולו הסתר פנים, קשה לראות ולהיווכח בכל עת ורגע בידו העילאית המכוונת של בורא עולם. כל זה נכון לאורך כל החיים, עד שמגיע רגע אחד נפלא - והוא הרגע בו צריך להקים בית בישראל, ואז רואים בעיניים, ממששים באצבעות, מרגישים בכל חדרי הלב - כי בורא עולם מדריך, מכוון, נותן את המידע הנכון, מסדר את העניינים - כדי שהשידוך הנכון, הוא ורק הוא, ייצא אל הפועל, ובזמן הנכון!
ולכן, ראשית, חשוב לחדד את ההבנה הזו בקרב רבים כל כך המצפים לישועתם, או כאלה שנבוכים ולא יודעים כיצד יתקדם הדבר לשביעות רצונם. אחים יקרים, שימו לב ונשמה: נושא השידוכים, כל כולו, מנוהל בידיים הטובות ביותר, בידיו של בורא עולם. רואים את זה, מרגישים את זה, חשים בכך בכל צעד ושעל. ניתן לסמוך עליו יתברך בעיניים עצומות, להתחזק בביטחון ואמונה מלאים כי הוא יורה את דרכנו ויכוון את צעדינו, בדרך לשידוך הנכון ובזמן הנכון.
דברי חז"ל, המגלים לנו כי מאז בריאת העולם יושב הקדוש ברוך הוא ומזווג זיווגים, אינם טעונים הוכחה. כל בר דעת מבין, כל מי שסגר שידוך אי פעם יודע, שכאשר הגיע הרגע - בורא עולם נטל את ידו והוביל אותו לתוך השידוך הנכון, מנע ממנו את השידוך שאינו כזה, והצעיד אותו מעדנות לבניין ביתו. אמור מעתה, אין מקום ללחץ או לדאגה, גם אם ממתינים זמן רב, גם אם נבוכים ותוהים בדרך - אין מה לדאוג, השדכן הטוב בעולם עובד בשבילנו!

ולא פחות חשוב - לקחת את המסר מהפרשה, ללמוד ממה שעשה אליעזר בדרכו אל השידוך הזה. מסעו רצוף שיחות עם בורא עולם, שוב ושוב הוא מתפלל ומודה, מבקש עזרה ומשבח, מחנן פני קונו ומהללו על עזרתו עד הנה. ברגע שאדם מבין שכל השידוך הוא רק בידיים של בורא עולם - אין לו מה לעשות חוץ מלפנות אליו, להודות שוב ושוב על כל הטוב, על כל שידוך שבוטל וגם על ההמתנה שלפעמים מייסרת, ולבקש כי השידוך האמיתי בוא יבוא בקרוב ממש!
והאמת, שהמשימה הזו מוטלת על כולנו. כן, גם על ילדים, בחורים, מתבגרים או קשישים, ולא רק מי שבגיל השידוכים או בגיל של מחתני הילדים. כי לבקש ולהתפלל על מכר או חבר, על ידיד או בן משפחה - כולנו יכולים. וכשאנו מבינים שבאמת כל נושא השידוכים הוא רק בידי בורא עולם - על כולנו מוטלת אחריות לקרוע שערי שמים למען מעוכבי הזיווג, המוכרים לנו יותר ופחות, כי אנחנו יכולים לפעול עבורם אצל השדכן בעצמו, שיקדמם לראש התור כבר היום!

ובתקופה הזו, כשאיש אינו יודע מה יילד יום, כיצד יתנהלו חתונות ואיך, באיזו צורה ומה מסגרת ההתקהלות, חשיבות יתירה היא לזכור שגם שעת החתונה, הרגע הגדול בו הבית נבנה, גם הוא מתוכנן לפרטי פרטים. בורא עולם עומד על המשמר, יודע מהו הרגע הנכון ומכוון אותנו אליו. נכון, לפעמים חוסר הוודאות קצת מבלבל ומטריד, אבל מה לנו להיות מוטרדים, כשהשדכן בעצמו לצידנו, מוודא ועוקב שהחתונה תתקיים מתוך רוב אושר ושמחה, בדקה הנכונה בדיוק!
הבה ניקח את המסר העולה מפרשת השבוע, להתחזק באמונה ובביטחון כי 'מהשם יצא הדבר'. כל שידוך מתוכנן, כל זיווג נקבע מלמעלה, במי מדובר, מתי הוא יקרה, כמה ייסורי נפש נעבור עד אליו, ואיך בדיוק תיראה השמחה הגדולה לכשתתרחש. כל מה שמוטל עלינו הוא רק לבקש ולהתחנן, להודות ולשבח, להתפלל למען מעוכבי הזיווג, לייחל לישועתם ולברכם מכל הלב, ובמהרה יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה!