זמן בין השמשות הוא הזמן המחבר בין היום והלילה ונידון כספק יום ספק לילה, ונחלקו רבותינו מתי מתחיל זמן זה, לדעת הגאונים הוא מתחיל לאחר שהשמש נכסית מעיננו ונמשך, לדעת השו"ע בשיעור 13 וחצי דקות זמניות (דקה זמנית- סכום השעות בין זריחת השמש לשקיעתה, ויש אומרים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ומחלקים ל-12, והסכום שיוצא הוא "שעה זמנית", ואז מחלקים ל-60, והסכום שיוצא הוא "דקה זמנית", וכשאומרים "13 וחצי דקות זמניות", פירושו כפול דקה זמנית. כך שבזמן הקיץ ששעות היום מרובות משל הלילה, הדקה הזמנית תהיה יותר גדולה מדקה זמנית של החורף, שאז שעות היום מועטות.) ולדעת הרמב"ם נמשך בשיעור 18 דקות זמניות, ולאחר זמן זה מגיע זמן צאת הכוכבים שאז הוא לילה וודאי. ולדעת רבינו תם ומרן השו"ע, לאחר שהשמש נכסית מעיננו זמן זה דינו כיום עד למשך 58 וחצי דקות, ומאז למשך 13 וחצי דקות הוא זמן בין השמשות, ולאחר מכן מגיע צאת הכוכבים שזמן זה נידון כלילה וודאי.
דין זה בא לידי ביטוי בהרבה נידונים הלכתיים, אחד מהם הוא קביעת זמן ברית מילה לתינוק, שהתורה אמרה שצריך למולו ביום השמיני ללידתו, כמו שנאמר "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" ואם נולד ביום שישי בלילה, כלומר בליל שבת, אז מילתו דוחה שבת ומלים אותו בשבת הבאה, ואם נולד ביום שישי, אז מלים אותו שמונה ימים לאחר מכן כלומר ביום שישי, ואם נולד בבין השמשות, אין למולו ביום שישי שמא בין השמשות הוא לילה ואם כן נולד בליל שבת וזמן מילתו ביום שבת, ואין למולו ביום שבת שמא בין השמשות הוא יום ואם כן נולד ביום שישי וזמן מילתו ביום שישי, ואין מילה שנדחתה מיום השמיני ללידה דוחה שבת, ולכן הדין הוא שנימול ביום ראשון, אולם אם נולד ביום שישי 20 דקות לאחר השקיעה האמורה לדעת הגאונים, (שזהו בעצם זמן שקיעת החמה המפורסם בלוחות השנה) נידון כנולד בליל שבת וברית המילה יחול ביום השבת הבאה, שזהו יום השמיני ללידתו.
1. דין זה בא לידי ביטוי גם בהלכות שבת, שאף על פי שהמנהג בזמן בין השמשות הוא כשיטת הגאונים, ולכן גבי כניסת השבת פורשים ממלאכה זמן מועט קודם שקיעת החמה, מכל מקום לענין צאת השבת יש להיזהר מאוד ולהחמיר כשיטת רבינו תם ומרן השו"ע, וכן היה מפרסם ברבים דבר זה מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שראוי מאוד להוציא את השבת כדעת רבינו תם, כלומר 72 דקות לאחר שקיעת החמה ולא לעשות מלאכות האסורות מן התורה עד לאחר זמן זה, כגון הדלקת דוד חשמלי או קומקום, וכן סחיטת ספוגית לניקוי כלים, וכן הדלקת הנר של ההבדלה, אולם דברים האסורים מדברי חכמים יש להקל לעשותם אף בזמן זה, ולכן מותר להדליק נורות לד או פלורוסנט, אבל לא נורות מסוג חוט להט שיש בהדלקתם בשבת איסור תורה, ולכן לגבי עלייה במעלית שידוע שהאורות כבויים בה ורק לאחר שמזמינים אותה נדלקים האורות ואז נפתחת, תלוי הדבר בסוג הנורות שקבועות שם ואם הם נורות לד יש להקל בזה.
2. בזמן בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה והוא במשך 13 וחצי דקות זמניות, (שהם 10 דקות אחר השקיעה במשך כל השנה) אסור לעשות אפילו דברים האסורים שאסרו חכמים לעשותם בשבת, וכל שכן שאסור לעשות אז דברים האסורים מן התורה, ולכן אשה ששכחה להדליק נרות שבת ונזכרה בבין השמשות אסור לה להדליק את הנרות, (ואם יש לה אור חשמל הדלוק בביתה, אסור לה לומר לגוי שידליק בשבילה את נרות השבת אף בבין השמשות.)
3. מותר לעשות בבין השמשות דברים שאסרו חכמים לעשותם בשבת אם עושה זאת לצורך מצוה כעונג שבת או כבוד שבת, או שאם לא יעשה זאת יגרם לו צער ועגמת נפש בשבת, כגון אם שכח לעשר פירות וירקות הנצרכים לו לכבוד שבת או לכבוד אורחים הקרואים לבוא אליו בשבת ואף על פי שוודאי לו שלא עישרו את הפירות והירקות מותר לו לעשרם אז.
4. נורת המקרר הנדלקת עם פתיחת המקרר יש לכבותה מיום שישי כדי לאפשר את פתיחת המקרר בשבת ומי ששכח לעשות זאת ביום שישי ונזכר בבין השמשות אם הנורה היא מסוג נורות של חוט להט כיון שבהדלקתה יש איסור תורה אסור לו לפתוח את המקרר ולכבותה אבל מותר לומר לגוי בבין השמשות לעשות זאת ואם הנורה היא מסוג לד או פלורוסנט מותר אף ליהודי לפתוח את המקרר ולכבות את הנורה בבין השמשות כיון שעושה כן לצורך שבת [ואף שכרוך בפעולה זו שני איסורי דרבנן הדלקה וכיבוי הנורה כיון שזה לצורך מצוה הדבר מותר].
זמן בין השמשות בערב שבת
מהו זמן בין השמשות, האם מותר לעשות מלאכות בזמן זה בכניסת שבת.
Tags:
Hits: 10351
Related Items
-
דיני בית כנסת והכותל המערביהלכות לנשים
-
ברכות הראייההלכות ברכות
-
הלכות צניעות חלק דהלכות יחוד
-
מלאכת דש חלק גמלאכות שבת
-
אבלות בשבת ובחגיםאבלות
-
סדר פסח וליל הסדרחגים ומועדים
Latest from הרב אומר מעודה