קבלת שבת בציבור

1. אשה שבעלה הלך להתפלל ערבית של שבת בפלג המנחה קודם שקיעת החמה, אף על פי שהבעל קיבל על עצמו שבת עם הציבור מוקדם באמירת "מזמור שיר ליום השבת", אין אשתו נגררת אחריו לעניין זה, ומותרת בעשיית מלאכה עד שתיכנס השבת, ולכן אם נזכר הבעל לאחר שקיבל שבת ששכח להכין כמה הכנות לצורך שבת הכרוכות בעשיית איסורי שבת, כגון לחתוך נייר או לכבות את נורת המקרר או לכוון שעון שבת, או להכניס את התקע של הפלאטה לחשמל מותר לו לומר לאשתו שתעשה זאת.

מעשה שהיה באחד ששכח להכניס את התקע של הפלאטה לשקע החשמל וכבר נכנסה השבת, ושאל אם ישנו פתרון הלכתי לאפשר את הדבר, על מנת שיוכל לסעוד את סעודות השבת בעונג כראוי.
ואכן לא רק שכמובן אסור מן התורה להכניס בשבת את התקע של הפלאטה לחשמל משום שיש שם גופי חימום, והעושה כן עובר על איסור מבעיר מן התורה, אלא אף אסור לומר לגוי לעשות כן, שהרי הכלל בהלכות איסור אמירה לגוי הוא, שאסור לומר לגוי לעשות איסורי שבת מן התורה אפילו לצורך מצוה כעונג שבת, אבל מותר לומר לגוי לעשות דבר האסור מדברי חכמים לצורך מצוה.
ולכן הפתרון הוא, שיכול לומר לגוי שיכוון שעון שבת, שבשעה שיחברו לשקע יהיה כבוי, (ולאחר מספר דקות ידלק) ולאחר שיחבר הגוי את השעון לשקע, יאמר לגוי שיחבר את התקע של הפלאטה לשקע השעון בעוד השעון כבוי, ולאחר מכן תידלק הפלאטה מאיליה על ידי השעון שבת.

וכן אם היהודי כיון שעון שבת והכניסו לתקע ביום שישי, ושכח רק לחבר את התקע של הפלאטה וכבר נכנסה השבת, אם עתה השעון במצב כבוי, מותר לומר לגוי להכניס אז את התקע של הפלאטה לשקע של השעון שבת, ואם השעון במצב דולק, אסור לומר לגוי להכניס את תקע הפלאטה לשקע השעון, אבל מותר לומר לגוי לסובב את השעון על מנת לגרום לכיבויו, ושלאחר מכן יכניס הגוי את התקע של הפלאטה לשקע השעון בעודו כבוי, ולאחר מכן תידלק הפלאטה מאיליה על ידי השעון שבת.
הסיבה לפיתרון זה הוא, שלגרום להדלקת הפלאטה על ידי שעון השבת הוא איסור מדברי חכמים, ואף שיש במקרים הנ"ל כמה איסורי דרבנן, מותר לומר לגוי לעשות אף כמה איסורי דרבנן  לצורך מצוה.

2. כשם שאם קיבל אדם על עצמו שבת, הדין הוא שמותר לו לומר לחבירו שעדיין לא קיבל שבת שיעשה עבורו מלאכות שבת, כך גם בצאת השבת אדם שהמשיך בסעודה השלישית עד לאחר צאת הכוכבים, מותר לומר לחבירו שכבר התפלל ועשה הבדלה שיעשה עבורו מלאכות, כגון שיבשל לו דבר מאכל, ומותר לו אף ליהנות מאותה מלאכה.

3. אם רוב הקהל בעיר קיבלו עליהם שבת מבעוד יום בבית הכנסת, המיעוט נמשך אחריהם, ואפילו אם לא היו המיעוט בבית הכנסת, ואמרו בפירוש שאין ברצונם לקבל שבת, המיעוט נמשכים בעל כרחם אחר הרוב ונאסרים בעשיית מלאכה ובשאר איסורי שבת.

4. אם יש בעיר בתי כנסת רבים, אין אחד מבתי הכנסת נמשך אחר בית כנסת אחר, ואפילו אם רוב הקהל נמצאים בבית הכנסת האחר, ואם התארגנו קבוצת אנשים וקבעו מנין בביתם בטלים ונגררים אחר הרוב.

5. אדם שרגיל להתפלל בבית כנסת שמתפללים ערבית של שבת קודם שקיעת החמה בפלג המנחה, ואירע לו שבאיזה שבת לא התפלל עמהם, כיון שרוב העיר עדיין לא קיבלו שבת, מותר בעשיית מלאכה.

6. מי שאיחר לתפילת מנחה בבית הכנסת והגיע לאחר שהציבור קיבלו עליהם שבת באמירת "מזמור שיר ליום השבת", אף על פי שנגרר אחריהם לענין זה שנאסר במלאכות שבת, מכל מקום לא נגרר אחריהם לענין תפילה, ולכן כיון שעדיין לא הגיע צאת הכוכבים יכול להתפלל מנחה, אבל לא יתפלל מנחה בתוך בית הכנסת, שמאחר שקיבלו הציבור שבת שם ועשאוהו קודש לא יעשנו חול אצלם על ידי תפילת מנחה של חול, ולכן יצא חוץ לבית הכנסת ויתפלל מנחה של חול, וזאת בתנאי שלא קיבל על עצמו שבת עמהם באמירת "מזמור שיר ליום השבת" או בעניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" שלפני תפילת ערבית של שבת, הילכך הנכנס לבית הכנסת ועדיין לא התפלל מנחה, ומצא שהציבור עונים "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", לא יענה עמהם, מפני שאם יענה עמהם אסור לו להתפלל מנחה של חול, ואם ענה עמהם או שאמר עמהם "מזמור שיר ליום השבת" לא יתפלל מנחה של חול כלל, אלא יתפלל פעמיים ערבית של שבת, הראשונה לשם תפילת ערבית של שבת והשנייה לשם תשלומין של מנחה.

7. אם בא לבית הכנסת סמוך לזמן קבלת שבת, מותר לו להתפלל מנחה של חול בבית הכנסת, אף על פי שיודע שבעודו מתפלל יקבלו הציבור את השבת אין בכך כלום הואיל והתחיל בהיתר.