בפרשה מספרת התורה על יצחק אבינו כשהלך לגור בגרר מפני הרעב שהיה בארץ. ולאחר שגדל יצחק ונתעשר עושר רב, נתקנאו בו הפלשתים וגרשו אותו משם. הלך משם יצחק אל 'נחל גרר' רחוק מהעיר וישב שם, ושם יצחק חפר שני בארות מים, ורועי גרר רבים עמו, ונאלץ יצחק שוב לעבור משם, וחפר עוד באר נוספת, ועל באר זו אומר הכתוב 'ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות'. ומסביר הכתוב הטעם 'כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ'. לפי משמעות הדברים נראה כי באמת היתה סיבה טובה ליצחק להמשיך ולגור שם, הרי כבר אין מריבות עימו, ומרגישים במוחש 'כי הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ'. ומה יותר טוב מזה. אולם באמת מיד אחר כך נאמר "ויעל משם באר שבע". וזה פלא מדוע דוקא כעת כשהוא הרגיש מסודר, היה צריך לעבור לבאר שבע.
עוד יש להבין בהמשך הענין מבואר שהקב"ה נגלה אליו ולאחר מכן כתוב "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר". משמע שהוא כלל לא הלך בדוקא למקום שיש שם באר כי לא ידע. ומדוע והרי כל בריחתו ממקום הראשון היתה בגלל הבארות, א"כ היאך הלך למקום אחר מבלי ידיעה אם יש שם באר. גם לא מובן מדוע כאן נאמר "ויכרו שם עבדי יצחק באר" ואילו למעלה נאמר "ויחפרו עבדי יצחק".
הרב הירש זצ"ל מבאר את הענין כך: כל עוד שהיו יצחק וביתו נתונים במצב של איבה מצד סביבתם, ומנעו ממנו הפלשתים את ההתרחבות ואת ההשפעה על הסביבה, היה יצחק בעל כרחו מבודד גם בדרכי העבודה, וזאת בניגוד לאביו אברהם שהיה עושה נפשות ומפרסם את שם ה' בעולם. אך ברגע שהגיע יצחק למצב של 'רחובות' ושוב לא רבו אתו עבדי אבימלך, התחיל עידן חדש, ומעתה ניתנה לו האפשרות ללכת בדרכי אביו לקרא בשם ה' ולפרסם את שמו בעולם, כמובן שגם סכנה מסויימת היתה בזה שמא ישפיעו היחסים החדשים לרעה על אנשיו. על כן החליט יצחק שרק בבאר שבע באותו מקום שחונך הוא עצמו וראה את דרכי אביו יוכל להחליט על המשך דרכו בעתיד ורק שם יזכה להארת פנים מאת ה'. ולכן דוקא כעת שהוא הרגיש שכבר הוא מסוגל ללכת ולהפיץ את תורת ה' ולהשפיע בעולם, בחר בדוקא את 'באר שבע' כי במקום זה זכה אביו להארת פנים מהקב"ה.
ובאמת כך היה, מיד בהגיעו לבאר שבע בלילה ההוא נראה אליו ה', ומה היה המסר שאותו קיבל יצחק אל תירא אין לך לחשוש מללכת בדרכי אברהם אביך וברכתיך בעבור אברהם עבדי. מדוע דוקא בפעם הזאת כינה ה' את אברהם 'עבדי'? במילה זו הורה ליצחק את דרכו, אם ברצונך להיות עבדי תלך בדרכו של אברהם. ואכן מיד בנה יצחק מזבח והרים על נס את דגלו הרוחני של אברהם אביו ויקרא בשם ה', ומיד בלי לוודא תחילה אם ישנם מים במקום הוא נטה את אהלו.
וראה זה פלא כיצד נשתנו הדברים אצל יצחק אחרי שהתחיל לצעוד בדרך זו, אם עד עתה היה עליו לחפור בארות ולחפש את המים מתחת לאדמה, מה כתוב עכשיו 'ויכרו שם עבדי יצחק באר ויאמרו לו מצאנו מים' בלי התאמצות של 'ויחפרו', אלא מיד עם תחילת הכריה מצאו מים. אם עד אז היה יצחק אישיות לא רצויה אצל אבימלך, הרי עכשיו התהפכו היוצרות. אם עד עכשיו היה הוא זקוק למצוא חן בעיני אבימלך ועבדיו, עכשיו אבימלך בכבודו ובעצמו בא אליו ומבקש לכרות עמו ברית.
פרשת תולדות
התורה מלמדת אותנו שהדרך של האבות - היא הדרך הבטוחה ביותר שאפשר ללכת דרכה.
Tags:
Hits: 4653
Related Items
-
סכנה כלב נושך - פרשת וישלחפרשת שבוע
-
פרשת בהעלותךפרשת שבוע
-
נקיון הלבהרב יהודה שמעוני
-
פרשת משפטיםפרשת שבוע
-
פרשת שופטיםפרשת שבוע
-
פרשת ויגשפרשת שבוע
Latest from הרב משה דיין