בתחילת הפרשה התורה מספרת על ביאתו של משה רבינו אל פרעה להתרות בפרעה על מכת הארבה, ואח"כ מתחיל ויכוח בין פרעה למשה "מי ומי ההולכים". משה טוען בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ: ופרעה אינו מסכים והוא מציע "לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים". הויכוח כאן אינו מובן, והרי בתחילת ביאתו של משה לפרעה אמר לו "שלח את עמי ויחוגו לי במדבר" וגם כאן אומר לו משה "כי חג ה' לנו" ומשום כך עלינו לקחת את כל המשפחה. ומה כעת פרעה מתוכח, וכי ענין חג יש לו שייכות רק לגברים ?
החת"ם סופר מבאר את הענין באופן נפלא: חז"ל אמרו במסכת חגיגה (י ע"ב) שאפשר לפרש את המילים "ויחוגו לי במדבר" בשני אופנים "חג" הוא מצד אחד ביטוי ל-'קרבן חגיגה'. והקרבת קרבן שייכת לגברים ולא לנשים וקטנים. ומצד שני הוא מתפרש גם במובן של "עיגול" ומכאן הביטוי 'מחוג'. נמצא אם כן האמירה של משה שאמר בתחילה "ויחוגו לי במדבר" מתפרשת איפוא בשני אופנים א- יקריבו לי קרבן חגיגה. או אפשרות ב- יעשו לי מחול. כשאמר משה לפרעה "ויחוגו לי" הוא אכן התכוון לשני הדברים גם יחד, לא זו בלבד שיקריבו קרבנות, אלא גם שיצאו במחול.
אולם יש להבין מה טיבו של מחול זה. חז"ל אמרו בסוף תענית "עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו. שנאמר "ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו..נגילה ונשמחה בישועתו". ע"כ. והביאור בזה: כל צדיק וצדיק עובד את הקב"ה בעולם הזה בדרך משלו, זה במדת היראה, וזה במדת האהבה, זה באימה וחרדה, וזה בגיל ושמחה, לא הרי עבודתו של זה כהרי עבודתו של זה. אך המשותף לכולם היא הנקודה המרכזית שאליה הם מכוונים הקירבה אל השי"ת. לכן לעתיד לבא יעמדו כל הצדיקים במחול בעיגול סביב השי"ת, כל אחד יעמוד במקום שלו המיוחד וכולם יצביעו באצבע אל המרכז שפניהם מועדות אליו.
קיימת בחינה נוספת של 'מחול' והיא מה שנאמר בפרשת בחוקותי "ופניתי אליכם" כאן אין אנחנו פונים אל הקב"ה אלא להיפך הקב"ה פונה אלינו הוא עושה לנו 'מחול' משלו הוא מסובב אותנו מכל צד בקדושה בבחינת 'איתרעותא דלעילא' ועל ידי זה אנו זוכים להתקרב אליו יתברך.
שתי הבחינות של 'מחול' הם בחינות של גאולה העתידה. מחולם של הצדיקים דורש הכנה גדולה וממושכת, דרך זו לא ניתנה אלא למי שעלה בסולם של עבודת ה' דרגה אחר דרגה, ורק בני עלייה זוכים לה. אולם בבחינה השניה כאשר הקב"ה עושה מחול לישראל ומקיף אותם בקדושה מכל צד יש אפשרות לכל אחד ואחד מישראל לקחת חלק כל אחד יושפע משפע הקדושה לפי מדרגתו.
כידוע קיימות שתי אפשרויות בביאת הגאולה העתידה 'בעתה' 'אחישנה' כאשר ישראל הגיעו למדרגה שהם ראויים בכח עצמם אל הגאולה ולומר "הנה אלקינו זה" אז הקב"ה יקיים 'אחישנה' אם לא יזכו לכך והגאולה תהיה 'בעתה' בזמן המיועד לה ע"י הקב"ה, יחיש הקב"ה את תהליך ההתקרבות לה' הוא יעשה 'מחול' משלו לישראל, הוא יסובב אותנו מכל צד בים של קדושה עד שיוכלו להשיג את המדרגה של דביקות בה' שהיא נצרכת לגאולה העתידה.
עתה נוכל להבין את הויכוח בין משה לבין פרעה. פרעה טען שלא יתכן שעם ישראל ראויים להתקרב אל ה' מאחר שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה, ואם כן אין כוונת המאמר 'ויחוגו לי' לכלול את כולם, אלא 'ויחוגו לי' שהראויים לעשות מחול להקב"ה ולהתקרב אליו בכח עצמם יעבדו את ה'. את הגברים שביניהם ניתן למצוא את עובדי ה' הראויים להקריב קרבנות היה מוכן לשלוח אך מה לטף ונשים כאן הלא הם בודאי אינם ראויים לעבודה זו לפי מצבם. משה רבנו השיב שיש כאן בחינה שאין פרעה משיג אותה. הקב"ה יכול להחיש את הגאולה גם במצב זה הוא יכול להעלות גם את פשוטי העם על ידי המחול שעושה לישראל כי חג ה' לנו ברגע שהגיע זמן הגאולה נגלה עליהם הקב"ה ובבת אחת התרוממו למדרגה גבוהה.
פרשת בא
הקב"ה גואל את עם ישראל בשתי דרכים, וכך גם בגאולה העתידה הקב"ה יגאל אותנו.
Hits: 4576
Related Items
-
פרשת לך לךפרשת שבוע
-
נגיעה במצווהשיחת השבוע
-
פרשת שלח לךפרשת שבוע
-
פרשת ויחי - שומר פיו ולשונוהרב אליהו רוסתמי
-
פרשת כי תבואפרשת שבוע
-
פרשת מטות - לעמוד בדיבורהרב אליהו רוסתמי
Latest from הרב משה דיין