פרשת קרח היא אחת הפרשיות שהשאירו רושם חזק לדורות הבאים. הרבה דברים והנהגות נלמדו מפרשה זו. והנה מצינו בפרשה שמשה אומר לקרח ועדתו "המעט מכם כי הבדיל אלוקי ישראל אתכם... לעמוד לפני העדה לשרתם...ובקשתם גם כהונה". ויש להתבונן מה חסרון רואה בזה משה שקרח ועדתו מבקשים 'גם כהונה', אדרבה הם רוצים ל'התקדם' בעבודת ה' ולא להשאר רק במעמד קטן, הם רוצים התקרבות יתירה לבורא. יש להם כוונות טובות לשם שמים.
המגיד מדובנא מבאר כך: אכן כוונה עמוקה יש כאן בדבריו של משה רבנו ותשובה ניצחת השיבם. קרח הציג את עצמו כמי שאך ורק השאיפה לעבוד את ה' מדריכה את צעדיו, על כבודו על מעמדו היה מוכן לוותר, אלא שהוא דואג למדרגתו הרוחנית הוא יודע שגם הוא מסוגל לעלות ולהגיע לדרגתו של אהרן, אלא שמשה מונע זאת ממנו ועל כך הוא נלחם. משה רבנו הוכיח לו איפוא שאם כך הוא חושב הוא מרמה את עצמו או שאין תוכו כברו. אין השאיפה הטהורה להתקרב לה' מדריכה את צעדיו ומדרבנת אותו לצאת למאבק, אלא ענין של מאבק אישי של תאות הכבוד. ומנין לו זאת, מדבריו של קרח בעצמו.
משל למה הדבר דומה: למלך שציוה על עבדיו שיצאו לשדותיו ויעסקו בעבודת הקציר לכל אחד הקציב את השדה שבו עליו לעבוד והזהיר אותם שעבודתם תהיה שלא על מנת לקבל פרס ושלא יטמינו בכיסם כלום. לימים בא אחד מעבדי המלך לפני המלך וטרוניא בפיו, מדוע גרע חלקי מחלקם של אחרים? מדוע פלוני קיבל שדה שגדולה פי כמה. ענה לו המלך לא זו בלבד שלא אמלא את מבוקשך להקציב לך יותר, אלא אף מה שהיה לך לא אשאיר בידך. הלה נדהם ושאל את המלך מדוע מגיע לי עונש על כוונתי הטובה, וכי לא הוכחתי נאמנות למופת במה שביקשתי להגדיל את חלקי בעבודה? ענה המלך: אדרבה בבקשתך זו הראית שאין אתה ראוי להשתתף בעבודתי כלום. אתה חושב שאני טיפש לחשוב שבאמת אתה כל כך נכסף לקבל את העבודה המפרכת, בודאי שלא לטובתי בקשת את העבודה, אלא לטובת עצמך, אתה גונב חלק מהפירות. ולכן לא אתן לך כלום.
וכך אמר משה רבנו לקרח ראה מה בינך לבין אהרן כשבאתי למשוח את אהרן לכהונה זע ונרתע לאחוריו לא זו בלבד שלא ביקש את הכהונה הוא אף רצה לברוח לסרב, ומדוע? משום שחשש שמא יצר הכבוד ישפיע עליו שמא לא יתכוון לשם שמים בשלמות, שמא יהנה מעט מן הכבוד ונמצא מועל בקדשים. הוא הבין שהעבודה שמטילים עליו היא עבודה קשה עבודת פרך. ואילו אתה רודף אתה אחרי עבודה זו אם כן הרי פסלת את עצמך כי כלום עבודת ה' אתה מבקש את הכבוד ואת התהילה באת לקבל.
ולכן משה דייק ואמר "המעט מכם" כלומר גם זה המעט הנתון בידכם צריך לקחת מכם, שהרי "הבדיל אלקי ישראל אתכם לעבוד את עבודת משכן ה' ולעמוד לפני העדה לשרתם" ואם רצוניכם לעשות נחת רוח לפניו, יש לכם עבודה כל צרכה. לכן בודאי ובודאי אתם מתכוונים לטובת עצמכם.
פרשת קרח
האם אנחנו עושים את כל המעשים שלנו לשם שמיים באמת - נתבונן בקורח ונמדוד...
Hits: 4513
Related Items
-
שאיפות גדולותרבנים אורחים
-
פרשת קרחפרשת שבוע
-
פרשת מטותפרשת שבוע
-
פרשת בהר - שנת שמיטההרב אליהו רוסתמי
-
פרשת פקודי - התחלה טובההרב אליהו רוסתמי
-
שמיעת אוזןשיחת השבוע
Latest from הרב משה דיין