בפרשיות אלו התורה מאריכה לפרט את עשיית המשכן ע"י בני ישראל והעומדים בראש הם בצלאל ואהליהב האומנים הגדולים. אחד הדברים המיוחדים היה הבריח התיכון שהיה מחבר את כל המשכן. ובגמ' שבת (צח ע"ב) אמרו על הפסוק "והבריח התיכן בתוך הקרשים". תנא: בנס היה עומד. ע"כ. ופירש רש"י שאחר שהקרשים כולן נתונין באדנים לצפון למערב ולדרום היה נותנו, ומבריח לשלשת הרוחות, ואין לך אומן יכול לעשות כן, ובנס היה נכפף מאליו. ע"כ. ומעתה יש להבין מדוע התורה מיחסת את עשיית הבריח התיכון לבצלאל, כמו"ש "וַיַּעַשׂ אֶת הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן לִבְרֹחַ בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה" והרי זה היה מעשה נס שהרי נכפף מאליו.
בספר 'לב שלום' מוסיף להעיר עוד הערה דהנה חז"ל (מנחות פו ע"ב) דרשו על הפסוק "מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן" עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל, וזה היה 'בנר המערבי' שנותנין בה שמן כמידת הנרות האחרות, והיה דולק מערב עד ערב. וגם דבר זה צריך ביאור למה תפסו את הנס שהיה ב'נר המערבי' כראיה והוכחה שהשכינה שורה בישראל, והרי בכל יום היו נעשים ניסים רבים בבית המקדש, ולמה ניסים אלו לא היה בהם להוכיח שהשכינה שורה בישראל. עוד יש לדייק למה חז"ל אמרו בנוסח זה 'שהשכינה שורה בישראל' ולכאורה היה יותר מדויק לומר עדות 'שהשכינה שורה במקדש'.
ומבאר הגאון ר' שלום שבדרון זצ"ל באמת עשרה נסים נעשו במקדש, אך נסים אלו שמוזכרים במשנה אינם תלויים במעשה האדם, כי לא מחמת מעשה האדם נעשה הנס, אלא כך רצון ה' היה שיהיו נסים אלו, ולכך בשאר הניסים יש ראיה רק 'שהשכינה שורה במקדש' אבל עדיין אין הוכחה 'שהשכינה שורה בישראל'. אבל בנר מערבי שם נמשך הנס מכח מעשה האדם שהכהן הדליק את המנורה, ומכח הדלקתו נמשך הנס שידלק הנר מערב עד ערב, וזוהי ראיה 'שהשכינה שורה בישראל' שנמשכת הנהגה ניסית במעשי ידיו של הכהן המדליק את המנורה.
נמצא אם כן שכיון שהנס נמשך ממעשי האדם, היה צורך בכוונה טהורה ומחשבה נכונה בשעת עשיית המעשה ואם היתה מחשבה פגומה בעת ההדלקה לא היה חל נס. ובזה יתבאר ענין נוסף מדוע ארבעים שנה קודם החורבן כבר כבה נר המערבי, כמבואר בגמ' (יומא לט ע"ב) ולמה דוקא נס זה של נר המערבי נתבטל, אלא להודיע לכל באי עולם שמעשי ידיהם של ישראל כבר אינם במחשבה ראויה ולפיכך אין ראויים שיחול עליהם נס זה שתמשך הדלקת 'נר מערבי' יותר משאר כל הנרות.
ומעתה נבין גם כאן בפרשה מדוע הכתוב מיחס את עשיית הבריח התיכון לבצלאל, מפני שבצלאל עשה את הבריח בכוונה רצויה ובמחשבה טהורה וקידש את הבריח שיוכל לחול עליו הנס שיבריח את הקרשים מן הקצה אל הקצה.
ובזה יתבאר גם מה שנאמר "ויצאו ויברכו את העם" ופירש"י אמרו "יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם" כלומר מעשי ידיכם יעלו לרצון לפני ה' כדי שתשרה שכינה במעשי ידיכם ויתקיימו אותם הנסים התלויים במעשי ידיכם.
פרשת ויקהל
נלמד מפרשת השבוע שהשראת השכינה נקבעת לפי מעשיו ופעולותיו של האדם.
Tags:
Hits: 4485
Related Items
-
פרשת חקתפרשת שבוע
-
פרשת ויגש - אוי לנו מיום הדיןהרב אליהו רוסתמי
-
פרשת וארא - כח העידודהרב רועי בנימין
-
לאבד את המצוותשיחת השבוע
-
פרשת בחקתיפרשת שבוע
-
פרשת תצוהפרשת שבוע
Latest from הרב משה דיין