בגליציה היה עיירה פרמישלאן, סמוך לה היה עוד עיירה שהתגוררו שם כפריים שעבודתם בשדות, פרות, אדמה... ונהוג אצלם פעמיים בשנה, יום אחרי פסח ויום אחרי סוכות, שהיה "שוק" שנקרא "שוק המלמדים". הכפריים שעבדו באדמה לא רצו שילדיהם יהיו עמי ארצות אלא שידעו מהי דת יהדות וכו', היו באים כל מני תלמידי חכמים לשוק הגדול שהרבה בני תורה היו יושבים שם, וכל כפרי מגיע וניגש לתלמיד חכם ומבקש ממנו שיבוא וילמד את בנו בבית הלכות תורה יהדות... יש כאלה שנמצאים ומלמדים מסוכות עד פסח ויש כאלה שהולכים וחוזרים למחרת בחזרה לביתם של הכפרי כדי ללמד את בנם. ויצאו מהילדים האלה צדיקים גדולים ואדמורי"ם.
היו הרבה צדיקים קדושי עליון בין המלמדים בכפר היה אחד שקוראים לו רבי אריה לייב שהיה אדמו"ר מפרמישלאן, אבל הוא הסתיר את עצמו ולא ידעו עליו כלום. יום אחד אחרי סוכות הוא חזר לשוק המלמדים ורואה שבמקום שוק המלמדים יש שולחנות ערוכים אנשים אוכלים, במה, רבנים... והמקום מחולק לשלשה חלוקות תלמידי חכמים, אנשים המכובדים, ואנשים פשוטים. הלך וישב בין האנשים הפשוטים ושאלם מה העניין של כל הסעודה הזאת. אמרו לו, שהרב של המקום סיים את הש"ס לכן אנו עושים שמחה גדולה הרב בסיום הש"ס ואנחנו באוכל.
באמצע הסעודה הרב הסתובב בין האורחים לראות מי בא. עבר בין השולחן של האנשים הפשוטים וראה את רבי אריה לייב פנים שלו לא פנים רגילות. ניגש אל רבי אריה לייב ואמר לו, כבודו פניו לא נראות כמו כל הפנים של כולם אולי כבודו רוצה לבוא ולומר קצת דברי תורה לרגל הסיום. אמר לו רבי אריה לייב, יש לי אימת הציבור ואני לא יכול. אמר לו הרב של המקום, אולי תגיד לי בני לבניך איזה דבר תורה. אמר לו את החידוש והרב עמד בהלם ושאלו מי אמר לך את החידוש הזה. נענע בראשו הרב אריה ואמר שאינו יכול לומר לו. הרב של המקום רתח ואמר, אני גוזר עליך בגזרת עילין קדישין שאתה חייב לומר לי מי אמר לך את החידוש. רבי אריה נבהל ואמר לו, אליהו הנביא כשלמדתי איתו ביחד. רב המקום קיבל צמרמורת בכל גופו וביקש שגם רוצה לראות את אליהו הנביא. הסכים רבי אריה ואמר לו נגמור את הסעודה ואני יראה לך אותו אבל מבטיח לי שום שאלה רק שלום וזהו. וכך היה הזדרזו בסיום יצאו מחוץ לעיר ראו את אליהו הנביא אמר לו רב העיר ושלום חזרו.
הרב ראה שאף אחד לא יודע על רבי אריה לייב כלום, ורצה לפרסם אותו וביקש ממנו שאתה חייב להתגלות ולפרסם את שמך ולחזק את האנשים. ורבי אריה לא כל כך רצה. הרב שלח אותו בחזרה לביתו וידע שהוא מתגורר בפרמישלאן. הלך הרב לאנשי העיירה שלו ואמר להם, אתם רוצים להתברך תבואו איתי שבת הבאה לפרמישלאן וכולכם תהיו מבורכים. אף אחד לא רצה ללכת. הרב חשב מה עושים ועלה במוחו רעיון שבעיירה שלו רוב המשפחות אין להם ילדים ותמיד היה מתפלל על זה ושום דבר לא עזר, תמיד הרגיש את האשמה בו אני מתפלל ואין ילדים מה קורה. הלך רב העיירה לכל אותם משפחות שאין להם ילדים ואמר להם, אם אתם באים איתי לפרמישלאן כולם נפקדים. כששמעו זאת כל המשפחות העקרים הגיעו ותושבי העיירה ראו שהרבה הולכים הצטרפו כל תושבי העיירה לנסיעת לפרמישלאן.
הגיע שבת מדברים הרבה דברי תורה כולם מתלהבים, מוצאי שבת בסעודה רביעית נגשו אליו ואמרו לו שאין להם ילדים והם רוצים להתברך בזרע של קיימא. אמר להם האדמו"ר מפרמישלאן מי שאשם בכך הוא הרבי של העיירה שלכם. אתם רוצים ילדים לקחת אותם בשבת עם העגלה, איך תעשו את זה הרי אין לכם עירוב כשר בעיירה. (בשבת אסור לקחת חפץ ולהסתובב איתו ברחוב משום איסור טלטול, לכן עושים עירוב שזה חוץ המקיף את כל העיירה וכל העיירה נחשבת עכשיו לגוש אחד ומותר לטלטל) אם תתקנו את העירוב תקפדו במהרה. וכך היה הלכו ובדקו את העירוב וגילו שבאיזה מקום בעיר העירוב קרוע ופסול, תיקנו אותו ונפקדו בזרע של קיימא. וכך התפרסם שמו של האדמו"ר מפרמישלאן. זכותו יגן עלינו אמן כן יהי רצון.
שוק המלמדים
פעמיים בשנה נגלה מתוך השוק איש קדוש ונורא וכך מתגלה האדמור מפרמישלאן...
Tags:
Hits: 6981
Related Items
-
עיסקת תיווך מוזייפתהלקח שבסיפור
-
הוכחה מפתיעהסיפורים מהחיים
-
הנס המופלא במירוןנקודה למחשבה
-
הויתורסיפורים מהחיים
-
הרופא לא מאמיןסיפורים מהחיים
-
לזכות בכפלייםסיפורי צדיקים
Latest from הרב דניאל זר