מנהגי בין המצרים

שלושת השבועות שבין צום י"ז בתמוז לצום תשעה באב נקראים ימי "בין המצרים", על שם הפסוק באיכה (פרק א' פסוק ג') "גלתה יהודה מעוני...כל רודפיה השיגוה בין המצרים", וחז"ל דרשו במדרש איכה שאלו הימים שבין צום י"ז בתמוז לצום תשעה באב, שאלו ימי צרות לעם ישראל ודרשו מצרים מלשון צער ומיצר, שמיום י"ז בתמוז שפרצו את החומה ונכנסו לירושלים הרגו וטבחו האויבים והרסו את ירושלים וביום תשעה באב שרפו את בית המקדש ולכן נוהגים עם ישראל מנהגי אבל וצער בכל שלושת השבועות הללו, (פשט הכתוב ולא הדרש הוא שכל הרודפים את עם ישראל הצליחו להשיג אותו בבין המצרים רש"י מסביר שמיצר שיש גובה משני הצדדים ואין מקום לנוס וככה היה עם ישראל שלא היה לו היכן לברוח שהיה נמצא במקום צר).

והנה בשלוש השבועות הללו יש 3 דרגות שלמנהגי אבלות:
1.מיום י"ז בתמוז עד ראש חודש אב.
2.מראש חודש אב עד שבוע שחל בו תשעה באב.
3.משבוע שחל בו תשעה באב עד צום תשעה באב שאז כבר נכנסים לדיני הצום עצמו.
(הדבר פשוט שהדברים שנוהגים מיום י"ז בתמוז ממשיכים עד תשעה באב ורק בהמשך חלים עוד דיני אבל מיום ראש חודש אב וכו').

מנהג חסידים אנשי מעשה לומר "תיקון חצות" אחרי חצות היום ואומרים רק "תיקון רחל" (ויש כאלו שמוסיפים עוד קינות כמובא בסידורים).

למרות שכל השנה מי ששומע דרך הרדיו או הדיסקים שירי קודש (שירות ותשבחות לה' או ניגונים שמעוררים את האדם לעבודת ה') יש לו על מה שיסמוך אולם בימי "בין המצרים" יש להימנע מלשמוע, ויש להחמיר בזה אפילו לילדים קטנים שהגיעו לחינוך, אולם ברור שמותר שלשיר בפה בלא מנגינה שירים לה' יתברך.

ריקודים ומחולות אסור לעשות בימי "בין המצרים" ואפילו שעושים בלא מנגינה, (כיוון שריקוד זה דרך שמחה ואנחנו בשלושת השבועות צריכים להראות מנהגי אבלות על האסונות שקראו בימי החורבן).

בסעודות מצוה כגון חתונה (ודווקא שיש הפרדה בין הגברים לנשים בריקודים) או ברית מילה וכן סעודת בר מצוה שנערכת באותו היום שהגיעו למצוות מותר לשמוע שירים (ודווקא שעושים את סעודת הבר מצוה באותו יום אבל אם מאחרים או מקדימים את סעודת הבר מצוה בכמה ימים ראוי להחמיר שלא להשמיע שירים).
סעודת פדיון הבן או סיום מסכת גם כן נקראת סעודת מצוה.
סעודת "ברית יצחק"(זה סעודה שעושים בלילה שלפני הברית מילה וקוראים בזוהר ועוד כמה דברים) אינה נקראת סעודת מצוה.
אולם מנהג האשכנזים להחמיר שלא לשמוע שירים אפילו בסעודת מצוה בימי "בין המצרים".

לסיכום:ימי שלושת השבועות בין י"ז בתמוז לתשעה באב נקראים ימי "בין המצרים" ונוהגים בהם מנהגי אבלות וצער, ולכן אומרים אחרי חצות היום (ואפשר כל היום עד הלילה) ואומרים רק תיקון רחל.
יש להימנע שלשמוע שירים אפילו דרך הרדיו וכדומה ויש להחמיר בזה אפילו לקטן שהגיע לחינוך.
אסור לעשות ריקודים ומחולות בימי "בין המצרים אפילו בלא נגינה ושירים.
סעודות מצוה מותר לשמוע שירים ועיין למעלה בהלכה עצמה מה נקרא סעודת מצוה.