מעלת היסורים

שואל דוד המלך עליו השלום בתהילים, מזמור צ"ב בתהילים, מזמור שיר ליום השבת, כל מילה כמו יהלום מצוחצח, "טוב להודות לה' ולזמר לשמך העליון", טוב להודות בכל מצב, טוב להודות לה', תמיד תודה, כל מה שהקב"ה עושה לטובה עושה אלא אתה עיוור, אתה לא מבין. "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. עלי עשור ועלי נבל, עלי היגיון בכינור. כי שימחתני ה' בפועלך, במעשי ידיך ארנן. מה גדלו מעשיך ה', מאוד עמקו מחשבותיך". עכשיו הוא אומר, "איש בער  לא יידע וכסיל לא יבין את זאת", מה הם לא מבינים? "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון", הרשעים הם כמו עשק ירוק פורחים ומצליחים, יש להם כסף ווילות, מה אין להם, איש בער לא יידע וכסיל לא יבין את זאת בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון", רואים את הרשעים פורחים ומצליחים והם לא מבינים איפה הקב"ה, הצדיק הזה סובל ייסורים והרשע הזה מצליח, איך זה יכול להיות?! הרי "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון", איך זה?! דוד המלך כבר עונה תשובה, "להישמדם לעדי עד", מה זה להישמדם לעדי עד? העולם הזה זה לא תחנה סופית, הקב"ה נותן לרשעים, אין רשע בלי מצוות, אין מציאות כזאת, הרשע הכי גדול בעולם עשה פעם מצווה, או שנתן  צדקה לעני או עשה כיבוד אם ואב, שמע בקול הרב, עשה איזה חסד עם חבר, יש רשע שמקבל וכמה הוא צריך לדאוג ולפחד ולרעוד מפחד, שימו לב הרשעים בורא עולם נותן להם את השכר של העולם הבא כאן, קח בית, קח כסף, קח זהב, עולם הבא דריסת רגל בגן עדן, ישר לגיהינום וצדיקים בדיוק הפוך, אין צדיק שיעשה טוב ולא יחטא, הקב"ה מביא להם את הייסורים של העבירות שלהם כאן, למה? שלא יהיה להם דריסת רגל בגיהינום.

כתוב בתהילים במפורש, "אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו", הוא לא מדבר פה על חילוני, על תלמיד חכם לומד תורה, מתורתך תלמדנו, ריבונו של עולם אשרי אותו תלמיד חכם, אותו בן תורה אותו ירא שמיים שבאים לו ייסורים הרי הייסורים, אין דבר שממרק עוונותיו של האדם כמו ייסורים. שמסופר על הרש"ש הקדוש, בא אצלו פעם יהודי אחד, יהודי עני מרוד, היה ממש עם בית, משפחה, ילדים ובקושי היה להם מה לאכול, בא לרש"ש שהיה ראש המקובלים, להגיד לו למה זה מגיע לי כך. הרש"ש היה באותו זמן בבית מדרש לומד קבלה, ישב לידו, חיכה שיסיים ללמוד, חיכה ובטח מהעייפות הוא נרדם, הוא חולם שהוא נפטר, עולה לעולם העליון ובאים לדון אותו ומביאים את כל העבירות הוא עשה, קרונות של עבירות, טוב אמרו עכשיו תביא את המצוות, פתאום בא איזה מלאך עם איזה תיק קטן, שמים קרונות של עבירות והוא רואה והוא התחיל לבכות, מה זה התיק הזה, מה זה כל העבירות,  פתאום בא המלאך ואומר, אבל איפה הייסורים שהוא סבל, הוא סבל ייסורים וייסורים ממרקים, הביאו את כל הייסורים ושמו אותו על המשקל, עד שהכף זכות התקרבה לאמצע, ופתאום עמד המשקל שווה, הייסורים והעוונות ביחד, הוא צועק, תביאו עוד ייסורים הוא צועק, עוד ייסורים והוא התעורר. אומר לו הרש"ש, נו מה רצית? כבוד הרב, שום דבר שום דבר, הכל בסדר הכל בסדר. "אשרי הגבר אשר תייסרנו יה"!!!

אתם יודעים מה זה ייסורים, הגמרא אומרת, אדם הכניס את היד לכיס להוציא שקל ויצא לו חצי שקל, הוא צריך להכניס את היד עוד הפעם לכיס, הדבר הקטן הזה זה נחשב לייסורים למרק עוונות. אתה רואה אדם חולה, חום גבוה או לא יודע קיבל מכה או כל צער שלא יהיה לו אז תבינו מה זה ייסורים, הצער הכי קטן שיש לאדם זה ממרק עוונות. תראו דוד המלך ממשיך, "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו פועלי אוון להשמדם לעדי עד" סוף הרשעים, סוף האויבים שלך סופם להיאבד, "יתפרדו כל פועלי אוון ותרם כראים קרני", כביכול צדיק שהולך בדרכה של תורה, הוא עתיד להתרומם, "ותבט עיני בשורי", מה זה, אלה שמסתכלים עליי, "בקמים עליי מרעים", אלה שקמים עליי כביכול לנגדי אבל מה יהיה בסוף, "צדיק כתמר יפרח", נראה כביכול שהצדיק סובל ייסורים אבל צדיק סופו לפרוח ולהצליח מעלה מעלה, "כארז בלבנון ישגה", איך צדיקים פורחים? "שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו", הם שתולים בבית המדרש, עמלים בתורה, במוסר, ביראת שמיים טהורה, "בחצרות אלוקינו יפריחו" הם פורחים, תורה מפריחה ומרימה את האדם, מרוממת את האדם, זה דוד המלך. אנחנו אומרים כל ערב בקידוש "מזמור לדוד ה' לא אחסר", מה הפסוק האחרון? דוד המלך אומר, "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים", למה אני רוצה טוב וחסד? שאני אוכל לשבת בבית המדרש וללמוד תורה כל החיים, בלי שום בדק ובלי שום הפרעות. דוד המלך מה הוא רוצה? שאני אזכה כל החיים לשבת בבית מדרש וללמוד תורה. זה תורה, למה כי תורה זה כור היתוך לנשמה של האדם, התורה הקדושה מזככת את האדם ומצחצחת ומלטשת ומאירה את הנשמה שלו, מעדנת את האדם!