מסופר על קבוצת חסידים שישבו ושוחחו על גדולתם של צדיקים. אחד מהחסידים אמר להם אני יספר לכם סיפור שסופו ידוע לכם אבל תחילתו אתם לא יודעים. זה סיקרן את כולם ורצו לשמוע. מסופר על קבוצה של חסידים כמו שאנחנו יושבים עכשיו כך הם ישבו ודיברו על גדולתו של האדמו"ר מרוז'ין. אחד מחסידים ישב ושתק ולא דיבר כלל. החסידים ראו שהוא עצוב ושאלו אותו לשלומו. אמר להם החסיד אני נשוי הרבה שנים ואין לי ילדים והרופאים אמרו לי שאני לא יכול להביא ילדים, אז למה לי שמחה בחיים. מאחד החסידים היושבים שם היה "רבי יוסף שלום" בנו הבכור של האדמו"ר מרוז'ין אמר לו, אבא שלי כל יום יוצא ליער להתאוורר ומחר זה היום שלי ללכת איתו. כשאנחנו נצא תעקוב אחרינו ותזהר שהרבי לא יראה אותך כי הוא מקפיד שעוקבים אחריו, לכן תהיה במרחק עין ממני עד שנגיע ליער ותתחבא אחרי אחד מהעצים שאני יוכל לראות אותך ואתה אותי, כשאני ירמוז לך לבוא תבוא ומיד תבקש בברכה לילדים.
כך היה, למחרת יצאו ליער והחסיד התחבא מאחורי העץ. אותו היום האדמו"ר מרוז'ין היה במצב רוח טוב ואמר לבנו, אני בגדר חידוש בעולם אם אני רוצה שהעץ הזה יעקר מכאן ויעבור לשם כך זה יהיה. אם אני רוצה שכל העקרות שבעולם יפקדו כך זה יהיה. הבן חיכה לזה ורמז לו מיד רץ החסיד לרבי והתחיל לבכות ולבכות. הרבי שואל אותו מה קרה. אמר לו החסיד, רבי אני נשוי הרבה שנים אין לי חיים כולם יאשו אותי שאין אפשרות שיהיה לי ילדים. אמר לו הרבי, ה' יעזור שאתה ואשתך השנה תפקדו לזרע של קיימא. החסיד כמעט התעלף ורצה להודות אבל מהתרגשות לא יכל. אמר לו הרבי שאשתך תלד תבוא אלי ואני יגיד לך איך לקרוא לו.
החסיד הגיע הביתה וסיפר לאשתו ברוב אושר ושמחה את כל הסיפור, שניהם שמחו שמחה גדולה. כך היה אשתו נפקדה אותה שנה. במשך תקופת הריונה לקחו את האדמו"ר מרוז'ין לבית הסוהר (עוללו עליו עלילה) אשתו הגיע זמנה ללדת ובשעה טובה בן בא לנו. כל הישוב הגיע לביתם ושמחו איתם בנס זה, ההורים גם שמחו שמחה גדולה אבל הפריע בליבם מה עושים הרבי בכלא איך נקרא לבן שם. הגיע הלילה והאבא חולם על האדמו"ר מרוז'ין, פניו מאירות כפני מלאך ואמר לו הרבי, מזל טוב על הבן לגבי השם תקרא לו "אלתר" אבל הואיל ואלתר אין לו מקור מהתורה שהמוהל יגיד אלתר אתה תוסיף בשקט "ישראל". בבוקר קם בשמחה גם החלק השני הסתדר, הגיע הברית "ויקרא שמו שבישראל אלתר" ומיד אמר האבא בשקט כמו שהרבי ציוה עליו והוסיף את השם "ישראל". כל החסידים ניגשו אליו לאחר הברית ושאלו למה קרה בשם הזה "אלתר" אין לו מקור מהתורה. אבל הוא הרגיע אותם שהוא יודע מה שהוא עושה.
הבן גדל הרבי השתחרר מהכלא מיד הלך אבי הבן החסיד לרבי להודות לו על הכל. אמר לו הרבי הוא זה אלתר ישראל ה' יעזור שיהיה גדול בישראל בע"ה. כך סיים הרבי את הסיפור. שאלו אותו החברים מה ההתחלה של הסיפור שאנחנו לא יודעים כמו שאמרת. אמר להם החסיד תחילתו של הסיפור הוא שאני אותו החסיד. זכותו יגן עלינו אמן
פוקד עקרות
סיפור על גדולתו של האדמו"ר מרוז'ין שיכול אפילו לפקוד עקרות בברכתו.
Tags:
Hits: 7639
Related Items
-
דמעות של שבתסיפורים מהחיים
-
שכר ברכת המזוןסיפורים מהחיים
-
בזמן הדלקת הנרותסיפורים מהחיים
-
עומק הדיןנקודה למחשבה
-
חסד בשתי מהדורותסיפורים מהחיים
-
מעשה נורא כיצד זוכים לחזור בתשובה אמיתיתנקודה למחשבה
Latest from הרב דניאל זר