שלום רב,
שאלת שאלה חשובה מאד וניחס אליה חשיבות. נחלק את התשובה לשתים, א' מה צריך לעשות בזמן תקיעת השופר. ב' האם מותר לדבר בזמן תקיעת השופר:

נקדים, שמצוות היום בראש השנה היא לשמוע תקיעת שופר, כמו שיש סוכה בסוכות ומצה בפסח יש מצוה מהתורה לשמוע שופר, ולכן גם מי שאינו הולך לבית הכנסת חייב ביום זה ללכת אפילו רק לשמוע תקיעת שופר.

א' נאמר בתורה "יום תרועה יהיה לכם" ולכן מצות עשה מן התורה לשמוע קול שופר, וישנם מספר טעמים לדבר. טעם ראשון לערבב את השטן שהוא חושב שזוהי תקיעתו של הגואל ולכן בזמן זה הוא לא יכול לקטרג. טעם נוסף הוא שביום ראש השנה אנו ממליכים את הקב"ה שביום זה הוא ברא את העולם ונהיה מלך העולם (שאין מלך בלא עם והקב"ה היה לפני בריאת העולם יחיד בעולמו) וכמו שפעם היו מריעים לפני המלך בשופרות כך אנו תוקעים בשופר וממליכים אותו. עוד טעם הוא להרעיד לנו את לב האבן. כמו שיש אזעקה בזמן מלחמה, הלב שלנו עולה ויורד, כך פעם היו מתריעים על מלחמה עם שופר. ולכן בזמן המשפט אנו תוקעים בשופר להרעיד את ליבנו ולהכניס לנו בלב יראת שמים ולעורר אותנו שאנו עכשיו במשפט.

ולכן צריך להרהר בזמן התקיעות בתשובה כי בזמן הזה דנים אותנו למעלה (שהרי בראש השנה כל אדם נידון מה יהיה איתו כל השנה כולה) וכיון והתקיעות מערבבים את השטן התשובה שלנו ברגעים מרוממים אלו מגיעה עד כסא הכבוד. וכן צריך לחשוב שאנו ממליכים את הקב"ה ברגע זה שהוא מלך העולם וכמובן מלך עלינו, והמלכת הקב"ה היא ע"י שאנו מקבלים לעבדו בלבב שלם (כי מי שאומר אתה תהיה מלך עלי חוץ מדבר אחד הרי שהוא לא מלך כלל). וכמובן כוונה כללית לצאת ידי חובה במצוות תקיעת שופר שהצטוינו היום כמש"כ "יום תרועה יהיה לכם (וזו כוונה שצריך לכוון בכל מצוות בפרט במצוות מהתורה).

וצריך לכוון לצאת ידי חובה בשעה שהתוקע מברך "ברוך אתה ה'... לשמוע קול שופר" ויכוון לצאת ידי חובה בברכות, ובשעה ששומע את הברכה ישתוק ולא יענה "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה' משום שזה נחשב כהפסק.

ב' כיון והברכה שמברכים חלה על התקיעת שופר, אסור לדבר מזמן התקיעה הראשונה ועד לאחר התקיעה האחרונה שהיא בסוף התפילה.
ולכן אסור גם להפסיק בדיבור בין הברכה של השופר ("לשמוע קול שופר") עד ששומע את תקיעת השופר שזה כמו שאדם שומע ברכה מחברו לצאת ידי חובה ומדבר לפני שעושה את המצוה, וכן אסור לדבר בין סדר התקיעות (בין תשר"ת לתש"ת ובין תש"ת לתר"ת) ואיסור דיבור זה הוא בין לתוקע ובין לקהל, ויש אומרים שיכול לומר בלחש את הוידוי בין התקיעות שנמצא בסידורים, אולם דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל שלא לומר את הוידוי בפה בין סדר התקיעות אלא יהרהר תשובה בליבו, מכיוון שלפי מרן שולחן ערוך כל התקיעות הראשונות שהם בישיבה הם ספק דאורייתא, ולכן אין להתוודות.

לאחר שתקעו את התקיעות בישיבה, מכניסים ספר תורה ומתפללים תפילת מוסף, באמצע התפילה ישנם תקיעות וכן בחזרת הש"ץ, ולאחר התפילה תוקעים תרועה גדולה להשלים למאה קולות ובכך יצאנו ידי חובה של כל סוגי התקיעות (ולפי הקבלה כל תקיעה יש לה חשיבות מיוחדת בעולמות העליונים). ולכן אסור לדבר בין תקיעות של מיושב (שעושים אותם שהציבור יושב) לבין תקיעות מעומד (שעושים אותם שהציבור עומד בתפילה) אלא בענין בתפילה בלבד שאז מותר לדבר, אולם אם עשה צרכיו מותר לו לברך "אשר יצר" בין תקיעות מיושב לתקיעות מעומד.

אם תרצי לבקש בקשות פרטיות תוכלי לבקש בתפילת מוסף לאחר 'יהיו לרצון' האחרון קודם 'עושה שלום', אולם בזמן התקיעות אין לדבר או לבקש בקשות.

בעניין ההלכה אם תרצי תוכלי יותר לעיין בפינת ההלכות בקטגוריה "ימים נוראים", מאמר "הלכות ראש השנה".
בתודה.