שלום רב,
שאלת שאלה מאד טובה, בספרו של המקובל רבי יהודה פתיה מובא סיפור מצמרר על תלמיד חכם אחד שהיה קרוב לחתונתו ולא היה לו כסף לכלום ומרוב צער ובושה החליט להתאבד, ולפני זה היה צם ומתענה ועושה תשובה וכמה ימים לפני החתונה לא יכל לסבול הבושה והתאבד. ולאחר המיתה מיד שיצאה נשמתו (כך הנשמה סיפרה לרבי יהודה פתיה כשנכנסה בגוף של אישה אחת) הכו אותו מלאכי חבלה במכות של אש ורדפו אחריו כל היום ואין לו מנוחה עד שלקחו אותו לבית דין של מעלה ושם דנו אותו בעונש חמור בכף הקלע, ובכל יום היו מעבירים את נשמתו מעל גופו ומראים לו את הצלם הקדוש שהיה עליו שגופו היה מתוקן מאד מחמת התשובה שעשה וכמעט היה החלוק הרוחני של נשמתו זך כמו של הצדיקים ואם היה ממתין הקב"ה היה שולח לו פרנסה והיה נהיה צדיק. וגם היו יוצאים ממנו ילדים צדיקים ועכשיו מענישים אותו גם עליהם ואין לו מנוחה ולכן הוא נכנס בגוף של אותה אישה (דיבוק) עיי"ש הסיפור באורך.
לכן צריך להזהר מאד לא להתאבד חלילה וחס אף שיש יסורים נוראים לדעת שהכל זה לכפר לנו על העבירות והקב"ה לא מביא לנו יסורים כדי שנתאבד ח"ו אלא כדי שנתפלל אליו שיקח מאיתנו את היסורים ונעבוד אותו בתשובה שלמה.
חזק ואמץ.