שלום כבוד הרב.
מסורת מדרשית ידועה מספרת על שבע קבוצות של צדיקים שיקבלו את פני השכינה לעתיד לבוא.
מדרש רבא (ויקרא רבה ל, ב) מביא מסורת זו ומוסיף עליה שאלה:שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, אל תהי קורא 'שובע' אלא 'שבע', אלו שבע כתות של צדיקים שעתידים להקביל פני שכינה אמר דוד לפני הקב"ה: רבון העולמים, וכי מי מודיענו אי זו כת החביבה והנעימה שבהם?
שני חכמים מדברים ואומרים כל אחד דעה אחרת.
הראשון קובע זו שבאה מכוחה של תורה ומכוחן של מצות שנאמר: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב). מן הפסוק בדברים לומד חכם זה כי הצדיקים ביותר הם אלה שעוסקים בתורה ובמצוות.
ואילו השני טוען אלו סופרים ומשנים ומלמדי תינוקות לאמיתן שהן עתידין לעמוד בימינו של הקב"ה, שנאמר: שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט (פס' ח).
נראה כי המחלוקת בין שני החכמים היא מחלוקת עקרונית על דמותה של החברה אל מי אנו נושאים עיניים.
לאור כך שאלתי היא האם יש הכרעה למחלוקת זו דמויות האם אלה שבאים מכוחה של תורה ומכוחן של מצוות או אלה העוסקים בהוראה ובחינוך הם אלו שינהיגו.