שאלת חכם חצי תשובה.
הדין של ביטול בששים נובע מביטול הטעם של האיסור בתוך ההיתר. כאשר איננו יודעים אם הטעם בטל, אזי לומדים מ"זרוע בשלה" שהטעם בטל בשישים. בזרוע של האיל שהביא הנזיר לבית המקדש, יש גיד הנשה, ומבשלים את הזרוע עם גיד הנשה, ויש 60 כנגד הגיד.
כלומר, העקרון הוא שהטעם בטל.
עוד ידיעה חשובה, שכל עוד שהאיסור ניכר, צריך להוציא אותו. כלומר אם מתערב איסור ורואים אותו, בין כי הוא מוצק לעומת התבשיל, בין אם הוא לא התערבב כל כך ורואים אותו, אזי קודם כל צריך להוציא מה שאפשר. והשאר בטל בשיישים.
וממילא מובן התשובה לשאלה. כל עוד האיסור ניכר, צריך להוציא. לא ניכר יותר, הטעם שלו בטל בשישים. אם יש חתיכה מהאיסור, אזי מלבד 60 צריך שיהיו עוד 2 חתיכות היתר בתבשיל כדי שיהיה ביטול של חד בתרי.
בברכה.