שלום וברכה,
אני מאוד חוששת מהמלחמה. וככל שהזמן עובר ואין הטבה, הדבר מלחיץ יותר.
אני מנותקת מהחדשות כי זה משפיע עליי לרעה והנפש שלי כל כך מוטרדת. אני שומעת מאנשים שהמלחמה הולכת להחמיר ויהיה מצב איום ונורא, ואני בפחדים נוראיים, לא יודעת מה עוד צפוי ואיזה אסונות עוד יקרו. אני כבר שבר כלי, לא יודעת מתי המצב הקשה מנשוא הזה יסתיים.
ואני יודעת שמי שבוטח בה' יכול להיות רגוע, אבל למרות זאת הפחד והחשש קיימים יחד עם האמונה.
אני מרגישה שיש סתירה - מצד אחד צריך לסמוך ולבטוח בה' כדי שתהיה לי מציאות חיובית, אבל מה קורה כשיש מלחמה והיא מציאות כוללת לכולם, איפה תהיה ההשפעה החיובית על המציאות הפרטית שלי?
וגם אני מרגישה שהשפה של הקב"ה ובני האדם, לא זהה. ה' שולח לנו מכות קשות כדי שנתעורר, אבל המכות קשות מנשוא וגורמות לנפש להתרסק מחולשה ופחד איום ונורא. יש תהיה התעוררות מעורבת בפחד, זאת התוצאה הרצויה?
משהו נוסף, אני מתפללת הרבה ומדברת כל רגע עם ה', אבל מרגישה פחד מאוד מאוד גדול ממנו, יראה ואימה עצומה, אני ממש מפחדת מהעוצמות של כל החלטה שלו ואין לדעת מה יוחלט.
אני מרגישה שהראש מתפוצץ ממחשבות והלב מרגשות. אין מרגוע לנפשי…