קריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל

הגמרא בברכות אומרת שאף על פי שאדם קרא קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותה על המיטה, וכתוב שם עוד, שכל הקורא קריאת שמע על מטתו כאילו אוחז בחרב של שני פיות.

1. מעיקר הדין יוצא ידי חובה בקריאת שמע שעל המיטה אם קורא רק פרשה ראשונה, אולם ראוי ונכון שיקרא קריאת שמע על מטתו את כל שלושת הפרשיות שבקריאת שמע, וכן דעת רבנו האר"י, וכיום נוהגים לומר כמה פסוקים ומזמורים, ומנהג הספרדים שאומר מזמור "יושב בסתר עליון" יאמר אותו עד "כי אתה מחסי", אף על פי שמפסיק באמצע הפסוק, ומנהג האשכנזים לומר את כל המזמור כולו, ומנהג הספרדים לומר את סדר קריאת שמע על פי הסדר שתקנו רבנו האר"י והרש"ש ונדפס בסידורים, ומנהג האשכנזים לומר אחרת, וכל אחד ינהג כמנהג עדתו.

2. אם התפלל ערבית מבעוד יום, ולא קרא קריאת שמע כשהגיע צאת הכוכבים, אם רוצה לצאת ידי חובה בקריאת שמע שעל המיטה רשאי לעשות כן, וחייב במצב הזה לומר את שלושת הפרשיות של קריאת שמע, ולא מועיל אם אומר פרשה אחת, כיוון שלא יצא ידי חובה קריאת שמע דאורייתא של ערבית, לכן אם לא קרא קריאת שמע כשהגיע צאת הכוכבים, חייב לקרוא את שלושת הפרשיות.

3. לדעת רבנו האר"י יש לקרוא קריאת שמע שעל המיטה קודם חצות הלילה, ואפילו אם הולך לישון אחר חצות הלילה, אולם ברכת המפיל לא יברך אלא כשהולך לישון.

4. אחר שסיים קריאת שמע יאמר תיבת "אמת" אחר "אני ה' אלהיכם", ויחזור ויאמר שוב "ה' אלהיכם אמת", כדי שיהיה רמ"ח תיבות, או שיאמר לפני שקורא קריאת שמע "אל מלך נאמן", ואז לא צריך לחזור ולומר "ה' אלהיכם אמת".

5. אין צריך לקרוא קריאת שמע שעל המיטה דווקא על המיטה, ומעיקר הדין רשאי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה שהוא שוכב על צדו לגמרי, אבל אסור לקרוא קריאת שמע שהוא שוכב מוטה מעט על צדו, וכל שכן שאסור לקרוא כשהוא שוכב על בטנו או גבו, (ואפילו שלא בשעת קריאת שמע אסור לשכב על הבטן או הגב), ובדיעבד אם קרא קריאת שמע שעל המיטה שהוא שוכב על גבו או בטנו יצא ידי חובה, אולם הנכון יותר לקרוא קריאת שמע שעל המיטה כשהוא יושב או עומד, כדי שיוכל לקרוא את קריאת שמע וברכת המפיל בכוונה ראויה, ויש להיזהר שקורא קריאת שמע שעל המיטה שלא יפשוט את בגדיו או שיחלוץ את נעליו או שיעסוק בשאר דברים, אלא שיקרא מתוך כוונה ראויה.

6. הנכנס לישון על המיטה צריך לברך לפני שהולך לישון ברכת "המפיל", וכיום הברכה רשומה בסידורים, ולמנהג הספרדים יש נוסח אחד ולמנהג האשכנזים יש נוסח אחר, וכל אחד יעשה כמנהג עדתו.

7. אין צריך לברך ברכת המפיל שנמצא דווקא על מטתו, אלא יברך את הברכה בישיבה או בעמידה כדי שיהיה מרוכז בברכה, ויברך ברכת המפיל סמוך לפני שהולך לישון, ואין לחשוש ולומר שמא לא תבוא עליו השינה, מפני שברכת "המפיל" היא ברכת הודאה על טבע השינה ההכרחית לגוף, שהרי אי אפשר לאדם ללא שינה, ועוד שברכת "המפיל" היא נתקנה על מנהגו של עולם שדרך בני אדם לישון, ולכן אם לא נרדם אין ברכתו ברכב לבטלה, אולם אינו רשאי לברך ברכת "המפיל" אלא כאשר הולך לישון בלילה ודעתו לישון, אבל אם אינו הולך לישון בלילה אלא נשאר ער כל הלילה אינו רשאי לברך ברכת "המפיל".

8. אחר שברך ברכת "המפיל" יזהר שלא להפסיק בדיבור או באכילה או בשתיה, כדי שיישן מתוך דברי תורה, ולכן ראוי שיעשה את כל הדברים הנחוצים קודם שילך לישון ורק אחר כך יברך ברכת "המפיל" ויקרא קריאת שמע, ומכל מקום אם הפסיק בדיבור או באכילה או בשתיה אחר שברך ברכת "המפיל", ברכתו אינה לבטלה ואין זה מעכב, ורק לכתחילה אין להפסיק באכילה או בשתיה או בדיבור, ואם רואה אחר שברך ברכת "המפיל" וקרא קריאת שמע שהוא אינו נרדם, יחזור ויקרא קריאת שמע, אוד שיהרהר בדברי תורה או שיעסוק בתורה, ואם מרגיש פתאום אחרי שברך ברכת "המפיל" וקרא קריאת שמע שהוא צמא, מותר לו לשתות (וכמובן שאם צריך לברך על השתיה חייב לברך ואין זה הפסק בין ברכה ראשונה או ברכה אחרונה), וכן אם הוצרך פתאום לדבר בדבר נחוץ או שפתאום הוצרך לטפל בילדיו, מותר לו לדבר אפילו שכבר ברך ברכת "המפיל" וקרא קריאת שמע, וכן אם הוצרך לנקביו אחר שברך ברכת "המפיל" וקרא קריאת שמע, יברך לאחר שעשה נקביו ברכת "אשר יצר" ואין זה הפסק, וכן אם שמע קול רעמים או ברקים שצריך לברך עליהם אפילו שכבר ברך ברכת המפיל וקרא קריאת שמע, וכל שכן אם שכח לספור ספירת העומר, או ששכח להתפלל ערבית, ונזכר אחר שכבר ברך ברכת "המפיל" וקרא קריאת שמע, שצריך לקום ולקיים את המצוות הללו, שכן לא לדבר או לאכול או לשתות אחר שברך "המפיל" זה רק לכתחילה ולכן יעשה כמה שאפשר שלא להפסיק בין השינה לביו ברכת "המפיל", אבל אם הוצרך לאיזה דבר שרשמנו (או שלא רשמנו אבל זה דבר חשוב וצריך להעשות) יכול לעשות את אותו דבר, ואין ברכת "המפיל" נחשבת לברכה לבטלה, ואין זה הפסק לעשות את אותו הדבר.

9. אם נרדם ושכח לקרוא קריאת שמע ולברך ברכת "המפיל", ובאמצע הלילה התעורר ובדעתו לחזור ולישון, ינקה את ידיו במיני דמנקי, ויברך ברכת "המפיל" ויקרא קריאת שמע.

10. אם קרא קריאת שמע וברך ברכת "המפיל" והלך לישון, ובאמצע הלילה התעורר והיה ער ואחר כך רוצה לחזור ולישון שנת קבע על מטתו, אינו יכול לברך שוב ברכת "המפיל", אפילו שעבר הרבה זמן מהשינה, אלא יאמר ברכת המפיל ללא שם ומלכות, וכן אם הולך לישון ביום שנת קבע
אפילו במשך כמה שעות, אינו מברך ברכת "המפיל", ואפילו אם תמיד הוא ער בלילות וישן ביום ועושה זאת בדרך קבע, אין לו לברך ברכת "המפיל" על שינה ביום, שכן ברכת "המפיל" נתקנה על השינה בלילה, וטוב שיאמר ברכת "המפיל" ללא שם ומלכות שהולך לישון ביום, ואפילו אם הולך לישון בסוף היום או בבין השמשות, ובדעתו להמשיך ולישון גם בלילה, אינו מברך ברכת "המפיל", וטוב שיאמר ברכת "המפיל" ללא שם ומלכות.

11. אין לברך ברכת "המפיל" בשם ומלכות אלא אם כן בדעתו לישון שנת קבע על המטה, וכל שדעתו לישון על המיטה, אפילו מעט יברך ברכת "המפיל" בשם ומלכות (ובלבד שישן על המיטה לפחות כדקה אחת), אבל אם אין בדעתו לישון על המיטה, כגון שנוסע באוטובוס או ברכבת וישן על הכסא שלא בשכיבה, אפילו אם ישן זמן מרובה כך אינו מברך ברכת "המפיל" בשם ומלכות.

12. יש לברך ברכת "המפיל" בשם ומלכות גם שהולך לישון אחר חצות לילה, ואם הולך לישון בסוף הלילה סמוך לעלות השחר, אם משער שיש מספיק זמן באופן שיוכל להירדם קודם עלות השחר יברך ברכת "המפיל", אבל אם משער שלא יספיק להירדם עד שיעלה עמוד השחר, יאמר ברכת "המפיל" בלא שם ומלכות, וכל שכן אם הולך לישון אחר עמוד השחר, שאינו רשאי לברך ברכת "המפיל" בשם ומלכות.

13. גם הנשים צריכות לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, ולברך ברכת "המפיל" בשם ומלכות.