הקדמה למשנה:
רבי עקיבא אמר משנה זו, ומסופרת הגמרא (חגיגה דף יד' עמוד ב') על ארבע אנשים שעלו לפרדס (עסקו במעשה מרכבה, ועל ידי כך עלו לרקיע וראו שם דברים, ויש בדבר זה דברים עמוקים), בן זומא, בן עזאי, אלישע בן אבויה, רבי עקיבא, בן עזאי הציץ ונפטר, בן זומא הציץ ונפגע, אלישע בן אבויה קיצץ בנטיעות (קלקל ועיות את השגותיו, ולכן יצא לתרבות רעה), רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום, (לביאור גמרא זו בהרחבה עיין בגמרא שם עם המפרשים מהרש"א ועוד).
אחד מרבותיו של רבי עקיבא היה נחום איש גם זו, שהיה רגיל לומר "גם זו לטובה", ובמסכת ברכות (דף ס' עמוד ב') מסופר שרבי עקיבא למד ממנו את המידה הזאת, שפעם אחת הלך רבי עקיבא בדרך והיה לו חמור שרכב עליו, ונר שהיה לומד תורה לאורו בלילה, ותרנגול שהיה מעיר אותו בבוקר כדי לקום לתפילה ולעבודת ה', והגיע למקום אחד וביקש שיתנו לו להתאכסן באיזה מקום, ואף אחד מאנשי המקום לא רצה להכניסו ולא נתנו לו לישון באותה עיר, אמר רבי עקיבא כל דעביד רחמנא לטב עביד, היינו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה הוא עושה.
רבי עקיבא הלך לישון בשדה, והנה כעבור זמן מה בא אריה ואכל את החמור, אמר רבי עקיבא כל מה שעושה הקדוש ברוך לטובה הוא עושה, והנה לאחר כמה דקות בא חתול ואכל את התרנגול, אמר רבי עקיבא כל מה שעושה הקדוש ברוך לטובה הוא עושה, באה רוח וכיבתה את הנר, אמר רבי עקיבא כל מה שעושה הקדוש ברוך לטובה הוא עושה, והמשיך ללמוד רבי עקיבא תורה בעל פה בלילה.
בבוקר קם רבי עקיבא והלך לעיר והנה הוא רואה את כל העיר הרוסה ופרוצה, וכל הבתים פתוחים לרווחה, והתברר לו שבמהלך הלילה באו חיילות על העיר ושדדו את כל אנשי העיר, ולקחו את כל אנשי העיר לשבי, אמר רבי עקיבא זה מה שאמרתי כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה הוא עושה, כי אם היו אנשי המקום מארחים אותי, היו לוקחים החיילות בשבי, ואם היה הנר דולק היו החיילות רואים אותי ולוקחים אותי בשבי, ואם היה החמור נוער או התרנגול מקרקר אזי החיילות שומעים אותי ולוקחים אותי בשבי, ולכן כל זה היה לטובתי.
ביאור המשנה:
הכל צפוי - כל מה שהאדם עושה אפילו בחדרי חדרים, הקב"ה צופה ורואה אותו.
והרשות נתונה - ביד כל אדם הבחירה לעשות רע או טוב, ונתן ה' יתברך לעשות את בחירתו כפי שהוא יחפוץ, וכתב הרמב"ם שידיעת ה' יתברך אינה כידיעה של בני אדם, שה' יתברך יודע מה האדם יעשה בסופו טוב או רע, ובכל זאת הידיעה של ה' יתברך אינה מונעת מהאדם את בחירתו, וזהו דבר פלא, ומסביר הרשב"ץ כגון אצל דוד המלך בת שבע היתה ראויה לדוד המלך והוא היה צריך להתחתן איתה, אולם דוד לא המתין ולכן נשאה קודם מיתת בעלה ולכן זה נחשב לו עון, ולכן רואים שביד האדם לקבוע את הדבר אם יהיה מעשה טוב או מעשה רע, אף על פי שכבר נקבע עליו שיהיה כך וכך.
ובטוב העולם נדון - העולם כולו נדון בחסדו ובטובתו של ה' יתברך, ומונהג במדת החסד.
והכל לפי רוב המעשה - למרות שהעולם כולו נדון במדת הרחמים והחסד, אף על פי כן אין כל בני אדם שווים בזה, שהמרבה בחסד וברחמים נותנים לו רחמים גדולים מן השמים, והממעיט במעשים טובים ממעיטים לו ברחמים.
משנה יח
הכל צפוי, והרשות נתונה, ובטוב העולם נדון, והכל על פי רוב המעשה.
Hits: 5560
Related Items
-
קיום מצוות התורהמושג יהודי
-
הארת חג מתן תורהשיחת השבוע
-
מצווה יא' - לא יראה חמץ בפסחתריג מצוות
-
אין ויתוריםיהדות
-
משנה יבפרק ג
-
כיבוד הורים חלק אמצוות שונות
Latest from הרב רועי גנון