החולץ נעליו:
החולץ את נעליו צריך ליטול ידיו לאחר מכן, מכיוון שנגע בנעליו, ונכון להחמיר שיטול את ידיו שלוש פעמים לסירוגין, וכן אם נגע בנעלים שאינם על רגליו צריך ליטול את ידיו, אולם אם חלץ נעליו בלא שיגע בהם אינו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, וכן שנוגע בנעלים חדשים אין צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, וכן אם קושר שרוכים שנמצאים על הנעלים ואינו נוגע בנעליו אינו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן.
הנוגע ברגליו.
1. הנוגע ברגליו צריך ליטול ידיו לאחר מכן, והנכון הוא ליטול שלוש פעמים לסירוגין, ואם רחץ את רגליו היטב ואחר שנטל ידיו נגע ברגליו בידיו מעיקר הדין אינו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, משום שרגליו נקיות, ומכל מקום ראוי להחמיר ליטול את ידיו.
2. אם הרגלים מכוסות בגרבים ונגע בגרבים, אם הגרבים נקיות אינו ליטול את ידיו לאחר מכן, ואפילו שנגע בגרביו שהם על רגליו אינו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, וכל זה בתנאי שלא שנזהר ולא נגע ברגליו, אבל אם נגע ברגליו כבר ביארנו שצריך ליטול את ידיו.
חופף שערות ראשו:
1. החופף שערות ראשו צריך ליטול לאחר מכן פעם אחת, והטעם מפני שמחכך את ידיו בשערות ראשו בשעה שחופף את השערות, ולכן הוא הדין שצריך ליטול ידים אם מחכך ידיו בשערות ראשו שלא בשעת החפיפה, כיוון שמחכך את ידיו בשערות ראשו ויש שם מלמולי זיעה, וכל זה דווקא שחיכך ידיו בשערות ראשו אבל אם רק נגע נגיעה בעלמא בשערות ראשו אין צריך ליטול ידיו לאחר מכן, ולכן כאשר מניח תפילין של ראש ונגע בידיו בשערות שבראשו אינו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן.
2. המחכך ידיו בשערות שבראשו במקומות שאין הדרך לכסות (היינו במקומות שהם מגולים), וכן המחכך ידיו בשער הזקן אינו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, כיוון שהאויר שולט ונכנס שם לכך אינו מזוהם, המחמיר ליטול ידיו במקומות המגולים שבראשו וכן בשער הזקן תבוא עליו ברכה.
ההולך בין הקברות - אם הולך בין הקברים בבית הקברות צריך ליטול ידיו לאחר מכן, ויטול ידיו שלוש פעמים לסירוגין.
הנוגע במת:
1. הנוגע במת צריך ליטול את ידיו לאחר מכן שלוש פעמים לסירוגין עם כלי, ואפילו אם לא נגע במת אלא רק נכנס לארבע אמותיו (כשני מטר) או שנכנס לאוהל או לבית שיש שם מת צריך ליטול את ידיו לאחר מכן שלוש פעמים לסירוגין.
2. נהגו שלא להיכנס לבית אחר כאשר חוזר מבית הקברות עד שיטלו את ידיהם ואז נכנסים לבית, וכן נוהגים שכאשר נוטלים ידים שחוזרים מבית הקברות אין מנגבים את הידים, אלא מניחים את הידים רטובות עד שיתייבשו מעצמן, ומכל מקום כל זה אין חובה ובמקום צורך אפשר להקל להיכנס לבית לפני שנטל ידים, וכן אם קשה עליו הדבר להשאיר את הידים רטובות רשאי לנגב את הידים, ובפרט בימי החורף.
3. נוהגים שמי שנטל ידיו כאשר חוזר מבית הקברות, אינו מוסר את הכלי לחברו כדי שיטול ידיו, מניח את הכלי מידו ואחר כך השני וקח את הכלי לבד, ויש נוהגים ליטול את ידיהם גם בבואם לבית הקברות קודם שיכנס לבית הקברות, ויש נוהגים לשטוף את הפנים (חוץ מהידים) כאשר יוצאים מבית הקברות.
נגיעה בשאר דברים:
1. הנוגע בגופו של גוי או בידיו או בישראל מומר או הנוגע באישה נידה (כגון אבא שנוגע בבתו, או הבן שנוגע באמו, אבל בלאו הכי אסור לגעת באישה נידה שזה איסור חמור ביותר בין באשתו שהיא נידה בין באישה אחרת) או הנוגע בעבודה זרה בכל אלו הנכון להחמיר ליטול את הידים.
2. הנוגע בבעלי חיים טמאים כגון כלב או חתול טוב להחמיר ליטול את הידים לאחר מכן פעם אחת, וכן הנוגע בבעלי חיים טהורים טוב להחמיר ליטול את הידים, אלא אם כן יודע שהם נקיים.
3. הבודק שערות ראשו מפני הכינים צריך ליטול את הידים לאחר מכן פעם אחת, ואפילו שלא מצא כינים בשיער צריך ליטול את הידים, ולכן הורים הבודקים לילדיהם כינים צריכים ליטול את הידים לאחר מכן, וכן מי שנגע בכינה צריך ליטול את הידים לאחר מכן אפילו שלא בודק בשערות ראשו, ואם נגע בפרעוש או בזבוב טוב להחמיר ליטול ידים לארח מכן או לכל הפחות יקנח את ידיו במיני דמנקי היינו באבן או בעפר או בבגדיו.
4. הנוגע בידיו במקומות המכוסים שיש בהם זיעה צריך ליטול ידיו לאחר מכן, היינו בידים מהמרפקים כלפי גוף האדם נחשב מקום מכוסה, חוץ מאותו יד שמניח שם תפילין שעד המקום שקושר שם תפילין נקרא המקום כמקום גלוי ולא כמקום מכוסה, ובמקומות שרגילים ללכת בשרוולים קצרים המקום המגולה נחשב עד היכן שרגילים לגלותו, וברגלים נחשב כל הרגל כמקום מכוסה אף על פי שיש רגילים ללכת עם מכנסיים קצרים מכל מקום כיוון שברגל יש הרבה זיעה לכך אם נוגע בהם צריך נטילה, וכן בחזה ובבטן נחשב כמקום מכוסה, ולכן בכל המקומות המכוסים אם נגע בהם צריך ליטול את ידיו פעם אחת, וכם יזהר בשעת התפילה ולימוד התורה שלא יגע בהם.
5. הנוגע בצואת האף והאוזניים צריך ליטול ידיו פעם אחת לאחר מכן.
6. המשמש מטתו צריך ליטול ידים לאחר מכן.
אמרו חז"ל שמי שעשה את אחד מהדברים הנ"ל (שצריכים נטילה) ולא נטל ידיו אורחותיו מקולקלים, ואין תפילתו נשמעת, ואם הוא תלמיד חכם תלמודו משתכח ואם אינו תלמיד חכם יוצא מדעתו היינו שבא לידי עבירה שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסת רוח שטות.
כל מה שכתבנו שצריך ליטול ידים לכתחילה ראוי ליטול עד סוף כף היד, ואם אין לו מספיק מים יטול עד סוף קשרי האצבעות, ואם אין לו מים יקנח ידיו במיני דמנקי, וכן לענין נטילת ידים שחרית אם אין לו מים לא יבטל מתפילה ולימוד התורה אלא יקנח את ידיו במיני דמנקי (ויקנח משני הצדדים בכף היד ובגב היד עד הפרק, ובדיעבד אם קינח עד סוף קשרי אצבעותיו מועיל הדבר, ואם קינח רק ראשי אצבעותיו אין זה מועיל כלל) ויתפלל וילמד, אולם כאשר יזדמן לו מים במשך היום יטול את ידיו שלוש פעמים ולא יברך על נטילה זו כלל.
Latest from הרב רועי גנון