השכמת הבוקר ונטילת ידיים לאישה חלק ב

ברכת אשר יצר:
1. גם הנשים חייבות בברכת "אשר יצר" וילמדו אותה בעל פה היטב כדי שלא ידלגו בה אפילו תיבה אחת, ויש בה ארבעים וחמש תיבות כמנין "אדם" ורבו סודותיה. ואם שכחו לברך, אם נזכרו תוך שבעים ושתים דקות רשאיות לברך, אלא אם כן נתעוררו שוב לנקביהן, שאז לא יברכו אלא עד אחר שיתפנו.

ברכות השחר:
3. נשים חייבות לברך בכל יום את ברכות השחר כאנשים, חוץ מברכת "שלא עשני אשה" שבמקומה יאמרו "ברוך שעשני כרצונו", אבל ברכת "שלא עשני גויה" וברכת "שלא עשני שפחה" מברכות בהזכרת שם ומלכות.
4.החובה קדושה מוטלת על המורות והמדריכות של בתי הספר לבנות, להזהיר מאוד לחנך את תלמידותיהן לבל יברכו ברכת שעשני בהזכרת השם, כדי שלא יכשלו באיסור ברכה לבטלה שהוא איסור חמור מאוד.
5. אשה ששכחה לברך ברכות השחר, והתפללה עמידה של שחרית, לא תברך עוד ברכת "אלהי נשמה" (שמכיוון שחתימתה היא "המחזיר נשמות לפגרים מתים", כבר יצאה ידי חובתה בברכת "מחיה המתים" שתפילה) אבל את שאר הברכות תברך. ויכולה בדיעבד לברך את ברכות השחר במשך כל היום.

ברכות התורה:
6. נשים חייבות בברכת התורה. מפני שחייבות ללמוד את הדינים השייכים להן.
7. יש שכתב שאשה שבירכה ברכת התורה, ובאמצע היום לאחר שהפסיקה בדברים אחרים חזרה ללמוד תורה, צריכה לברך שוב את ברכת התורה. ומכל מקום למעשה לא נהגו הנשים כך.
8. נשים שנסתפקו אם ברכו ברכת התורה או לא בירכו, אינן חוזרות לברך ברכת התורה.
9. נשים אינן יכולות להוציא את האנשים ידי חובת הברכות.