אל ביתו של הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א נכנס יהודי מבוגר, ותינה בפניו את צערו באנחה קורעת לב: 'יש לי בבית שלוש בנות מצויינות' - סיפר, 'ולמרות גילן המתבגר, טרם זכו לבוא בברית הנישואין... ההמתנה הממושכת קורעת את ליבנו, שוברת אותנו ממש. עשינו כבר כל סגולה אפשרית, ועדיין לא זכינו לשמוע מצהלות חתן וכלה...'
ראש הישיבה שמע את הדברים ונאנח בהשתתפות. אחרי הרהור קל השיב: 'סגולות רבות ניסיתם כבר, אך ישנה סגולה נוספת בדוקה ומנוסה, וקוראים לה 'סגולת הויתור'. פשוטו כמשמעו - פשוט לוותר בכל הזדמנות, לחפש מתי ניתן לוותר! כי כידוע, בזכות ויתורה של רחל אימנו, זכה עם ישראל כולו בישועת הגאולה, ונער הייתי גם זקנתי, ולא ראיתי אדם שהפסיד מויתור... התחזקות הדדית של כל המשפחה בויתור - בוודאי תביא בכנפיה את ישועתכם!'
האב הודה לראש הישיבה, התברך ויצא. הוא כינס את בני ביתו וסיפר להם על 'סגולת הויתור', ובצוותא החליטו להתחזק בה, לחפש הזדמנויות שניתן לוותר בהן, ולוותר בשמחה. המשך הסיפור לא ייאמן, אך כך בדיוק הוא מסופר בספר 'עלינו לשבח':
בתוך זמן קצר, רבתה השמחה והגיעה הישועה. הבנות התארסו בזו אחר זו, ולבני הבית לא נותר אלא לומר ולהעיד: לפעמים הישועה קרובה, נמצאת במרחק של ויתור. ככל שמתחזקים בויתורים, ככל שמנצלים כל הזדמנות לוותר - מרוויחים ישועות גדולות וגלויות!
הבה נאמץ את השיטה בסדר היום שלנו, כי לכולנו יש רגעי מתנה כאלה, הזדמנויות לוותר. והויתור - אין מפתח כמוהו לפתוח שערי שמים, אין עוצמה דומה לו להבאת ישועה. הבה נוותר ונוותר ונוותר עוד, כי כך נזכה להשפיע עלינו שפע רוחני וגשמי כאחד, ולזכות בישועות גדולות!
שוב זעו כמה נימים בכל נשמה יהודית, שוב התגלגלה אנחה כבדה מכל פה המצפה לירושלים הבנויה. גם השנה, כמה מצער, נכנסנו לשלושת השבועות של האבלות על חורבן בית המקדש והגלות המתמשכת, המתחילים בצום י"ז בתמוז שחלף השבוע, ויסתיימו בביאת המשיח בקרוב, או - אם חלילה לא נזכה - לאחר תשעה באב.
שלושת השבועות, הם ימים בהם הלב של כולנו מחסיר פעימה מקצב החיים, עוצר בצד לרגעי התבוננות. הגלות הארוכה הנמשכת כבר קרוב לאלפיים שנה, הגעגוע לבנין בית המקדש בתפארתו ועבודת הכהנים והלויים בהיכלו, הצרות הרבות העוברות על כל יהודי ועל כולנו יחדיו, הרדיפות הנוראות שחווה כבשה בין שבעים זאבים, כל אלו צפים ועולים לנגד עינינו, מבקיעים אנחה כואבת ואכזבה קורעת לב.
כל לב יהודי נזעק בשאלה: למה?, למה הגלות הזו כה ארוכה, כה מייסרת, כה מתמשכת? למה כבר עברו קרוב לאלפיים שנה, ועדיין לא נגאלנו? למה הגלות הראשונה של עם ישראל נמשכה 70 שנה בלבד, ואילו הגלות הזו כבר נמשכת ונמשכת ועדיין איננו רואים אור בקצה המנהרה האפילה? האם יש משהו שנוכל לעשות, כדי לקרב את ביאת המשיח והגאולה?
במענה לשאלות הללו, מגלה הגאון רבי יונתן אייבשיץ זצ"ל, בספרו 'יערות דבש' דרוש ז', שבהחלט הדבר תלוי בנו, הגאולה היא ממש בידינו. וכיצד? הבה נתבונן באדם שחלה במחלה ל"ע, כתוצאה מאכילת מזון שהוא אלרגי אליו. שוכב החולה על מיטתו, נאנח מייסורים, גונח מכאבים, הוא חפץ מאוד להירפא, נוטל תרופות ובולע כדורים, ועדיין הוא חולה קשות...
לפתע נגלה, כי בעודו שוכב על מיטתו ונוטל תרופותיו, אותו חולה ממשיך באכילת המזון שהוא אלרגי אליו! הוא שוכב על המיטה, מתייסר וגונח, וממשיך לנגוס בהנאה באותו אוכל שאלרגי עבורו, מזו מסוכן המזיק לו! עתה כבר הכל ברור - כיצד יירפא החולה אם הוא ממשיך להזין עצמו במזון המזיק שהחליא אותו? כיצד ימצא מזור כשעודו מחובר למחוללי מחלתו?
הנמשל קורע לב ונוקב: הרי חז"ל גילו לנו את המניע לגלות הנוראה הזו, והוא שנאת חינם. שנאה בין אחים - היא שהובילה לגלות הנוראה הזו, היא המזון המזיק שהביא עלינו את מחלת הגלות הכואבת והמייסרת!
עברו קרוב לאלפיים שנה, זועק ה'יערות דבש', וכמעשהו של אותו חולה, עדיין לא התנתקנו מהמזון המזיק שהביא עלינו את המחלה, טרם זכינו להתנקות מכל בדל שנאת חינם, טרם הפכנו את אהבת החינם לתחושה הדומיננטית בתוכנו! כיצד נצפה לביאת המשיח והגאולה כשעודנו מחוברים למחוללי מחלת הגלות? כיצד נוכל לזכות בגאולה השלמה, כששנאת חינם עודה חיה ופועמת בתוכנו?!
בבית ראשון - גלו ישראל בגלל שלוש עבירות חמורות, אבל תוך 70 שנה - הזדרזו לתקנן ונגאלו. אבל בבית שני - גלינו בגלל שנאת חינם, וכמעט 2000 שנה שלא הבנו את המסר, לא תיקנו את החטא החמור הזה בשלמות! לכן עודנו מצטערים וכואבים בצל הגלות הארוכה והמייסרת, לכן עדיין אנו בעומק האפילה והצער!
הבה ניקח את שלושת השבועות הללו כפרוייקט חיים, לשים קץ אחת ולתמיד למחולל הגלות, לעקור מקרבנו כל בדל של שנאת חינם, להפוך את ליבנו למלא וגדוש באהבת חינם איש לרעהו. הויתור הוא אחת הדרכים הנבחרות לאהבת חינם, כי ככל שאדם מסתגל לוותר לזולתו - הוא מתרגל לאהוב את רעהו, לפרגן לו, לרצות בטובתו ולכן הוא מוותר לו!
כל אחד מאיתנו יכול להרבות אהבת חינם, כל אחד מאיתנו רשאי, זכאי וצריך לתקן את חלקו, להרבות באהבת חינם. הויתור הוא הדרך המובחרת, אין כמוהו לבטא את הרצון והאהבה להטיב עם הזולת! כך נזכה להרבות אהבת חינם בין איש לרעהו, ולקרב במעשינו את הגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן!
אהבת חינם
כיצד נזכה לבנות את בית המקדש השלישי? רק אם נרבה באהבת חינם ולהפסיק עם המחלוקת.אהבת חינם
Tags:
Hits: 6565
Related Items
-
מילה אחת שהצילהסיפורים מהחיים
-
שלום באהלךדברי הרב
-
כבוד הזולתמבט לחיים
-
ואהבת לרעך כמוך חלק בבין אדם לחברו
-
היזק שכניםנזיקין שכנים וממונות
-
התכלית של תשעה באברבנים אורחים
Latest from הרב אשר קובלסקי