א. מי שאין לו יין לקידוש בליל שבת, יקדש על הפת. ועושה כסדר זה: נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים, ואחר כך מניח ידיו על המפה המכסה את הפת ואומר יום הששי ויכולו השמים וכו' עד אשר ברא אלקים לעשות, ואחר כך יגלה את הלחם משנה ויניח ידיו עליהם ויברך ברכת המוציא (במקום בורא פרי הגפן) ואינו בוצע, (וכשגומר ברכת המוציא יחזור ויכסה את הפת במפה ויניח ידיו על המפה והלחם), ואחר כך אומר ברכת הקידוש אשר בחר בנו וכו' עד מקדש השבת, ובוצע על הפת ואוכל.
ב. מי שאין לו יין לקידוש ליל שבת, וגם פת אין לו, אינו רשאי לקדש על מאכל אחר, אלא יאכל בלי קידוש, כיון שהוא אנוס. וטוב שיכוון בתפילת ליל שבת לצאת ידי חובת קידוש מהתורה.
ג. חולה שאינו יכול לאכול ולשתות אלא ניזון ב"אינפוזיה" (עירוי נוזלים דרך הורידים)אין זה נחשב לאכילה, ופטור הוא מקידוש. וטוב שיכוון בתפילת ליל שבת (כשיכול להתפלל) לצאת ידי חובת קידוש מהתורה.
ד. מי שלא קידש בלילה בין בשוגג בין במזיד, יש לו תשלומין למחר כל היום, ויאמר כל הקידוש של הלילה חוץ מויכולו.
יין נסך:
יב. יין גוי אסור בשתיה ובהנאה, והוא הדין ליין של יהודי שנגע בו הגוי שאסור לשתותו ולהינות ממנו. ואיסור זה אין לו היתר לעולם בשום זמן ובשום מקום, ועונש העובר על זה גדול מאד כי עוקר נשמתו ממקום שנשרשה ואין לו חלק לעולם הבא.
יג. לא אסרו חכמינו סתם יינם ומגעם ביין שלנו גם בהנאה אלא רק בגויים עובדי עבודה זרה, אבל גויים שאין עובדים עבודה זרה כגון ישמעאלים שאין להם פסלים ועבודה זרה, אין סתם יינם ומגעם ביין שלנו אסור בהנאה, אלא רק אסור בשתיה בלבד, מפני שהישמעאלים מודים ביחוד ואין להם פסל ולא מיני עבודה זרה כלל.
יד. ישראל מומר לחלל שבת בפרהסיה שנגע ביין, אם הוא מחלל שבת מתוך אונס פרנסה ומורה היתר לעצמו, וגם הוא מקדש ומבדיל ומתפלל בשבת, אין לאסור את היין בדיעבד, ואם החילול שבת הוא לא מתוך אונס פרנסה, ואינו מקדש ומבדיל ומתפלל בשבת- יש להחמיר.
טו. מומר שמחלל שבת בפרהסיה בשאט נפש, אפילו עושה זאת לתיאבון, עושה יין נסך במגעו, אולם רק כמגע ישמעאל שהיין מותר בהנאה, ולא כעובד עבודה זרה שהיין שלהם או מגעו אסור בהנאה, וכן אם הגביה המומר את הקנקן של היין אף על פי שהיה פתוח אינו אוסרו, ורק אם שפך היין לחוץ, אותו היין שנמזג בכוס אסור, והיין שנשאר בקנקן מותר, שאין ניצוק חיבור בישמעאל, והוא הדין למומר מחלל שבת בפרהסיה.
אם מתארחים אצל האדם אנשים שמחללים שבת, או שיש לו חלילה מחללי שבת בתוך בני ביתו. הנכון להרתיח את היין מערב שבת עד שיחסר קצת ברתיחתו, ואז אין מגען אוסר את היין. וראוי לו להתפלל מדי יום מקירות לבו לבורא עולם שיערה עליהם רוח ממרום וישובו בתשובה שלמה.
אין לו יין בשבת
מה יעשה אדם שאין לו יין לקידוש בשבת? האם מותר לשתות יין שמזג גוי? ומה הדין חילוני לעניין יין נסך?
Hits: 6815
Related Items
-
סדר הדין חלק בנזיקין שכנים וממונות
-
דיני תפילה חלק בהלכות לנשים
-
ברכת אשר יצררוממות התפילה
-
אונאת דברים חלק בבין אדם לחברו
-
כבוד המתאבלות
Latest from הרב אהרן זכאי