השמעת קול בשבת

השמעת קול בשבת:
א. אסור להשמיע קול בכלי שיר בשבת. גזירה שמא יתקן כלי שיר. אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה כשאינו דרך שיר-מותר. ואפילו אם מקיש בכלי מותר, כיון שאינו דרך שיר.

ב. להקיש בדלת בטבעת הקבועה בדלת, אסור לדעת האשכנזים, אף על פי שאינו מתכוין לשיר, כיון שהכלי מיוחד לכך. אבל לדעת הספרדים יש להתיר.

ג. מותר לשרוק בפיו בשבת, כיון שלא עושה מעשה. ואפילו אם שורק כעין שיר-מותר. והמחמיר בזה-תבוא עליו ברכה.

ד. מחזיק מפתחות שורק שנבנה בצורה כזו שהוא רגיש לקול מסויים, כגון לשריקה או למחיאת כפים, וכאשר שוכח האדם היכן שם מפתחותיו הוא שורק והמחזיק מפתחות מתחיל לצפצף מאליו, (על ידי שהוא מקבל מגלי הקול את השריקה, והמחזיק משחרר גומי ונוצר מגע בין שני חיבורים הגורמים לצפצף),מותר בשבת לשרוק כדי למצוא את המחזיק מפתחות הנ''ל, כיון שהאדם לא עושה מעשה, וגם כיון שהשריקה לא גורמת ישירות שהמחזיק יצפצף, אלא על ידי השריקה הוא משחרר גומי ונוצר מגע בין שני החיבורים הגורמים לצפצוף, ונחשב הדבר רק בגדר של גרמא.

ריקוד ומחיאות כפיים:
ה. אסור לרקוד בשבת וכן אסור למחוא כפיים בשבת שמא יתקן כלי שיר. והאיסור הוא אפילו לצורך שמחת חתן וכלה. ואין להתיר דבר זה כלל, ובייחוד לספרדים ועדות המזרח שקיבלו הוראות מרן השלחן ערוך שפסק לאסור טיפוח וריקוד אף בזמן הזה, וכן המנהג פשוט בגלילותינו לאסור, ואם יש מי שמיקל בזה, ראוי להעיר למוסר אוזנו ולהודיעו שזהו נגד ההלכה. ורק בשמחת תורה מותר לרקוד ולמחוא כפיים לכבוד התורה. ולמחוא כפיים בשעת נאום מותר אפילו בשבת, כיון שאינו מתכוין לשיר כלל.

ו. מותר למחוא כפיים בשינוי, כגון שמוחא כף ידו אחת באחורי כף ידו השנית. וכן הליכה במחול סביב עם שירות ותשבחות-מותרות בשבת, כי אין זה בכלל ריקוד שאסרו חכמינו, שהריקוד שאסרו הוא באופן שעוקר רגלו אחת ומניח אחת.

ז. אסור לדפוק ביד על השלחן בקצב מסויים בשעת שירה, וכן אין להכות ברגל על הרצפה כדי להנעים את השירה. אבל מותר לדפוק על השולחן ביד או בכלי כדי להשתיק את הקהל, וכן מותר לדפוק על דלת בין ביד בין בכלי כדי שיפתחו לו, ובלבד שלא ידפוק בקצב מסויים כדרך המשוררים.

ח. שליח צבור הירא וחרד לדבר ה', אין לו לכתחילה להשתמש בשבת ויום טוב במכשיר העשוי כמין מזלג קטן כדי להשוות הקול בתפלה וזמרה, אבל המקילים בזה מעצמם בלי שאלת חכם, אין למחות בהם בחזקת היד, שיש להם על מה שיסמוכו.

ט. דלת אשר עם פתיחתה נשמע קול פעמונים (לא חשמלי) בצידה הפנימי להודיע לבני  הבית על כניסת אדם לבית-מותר לפותחה בשבת, אף על פי שנשמע קול נעימה כדרך שיר, מכל מקום כיון שאינו מתכוין ואינו צריך להשמעת קול רק לפתיחת הדלת כדי להכנס, לא גזרו בזה משום השמעת קול, והמחמיר להסיר את הפעמונים מהדלת מערב שבת-תבוא עליו ברכה.

י. הפעמונים שעל ספר התורה או על הטס שלו אף על פי שהם מיועדים להשמיע קול, אין למחות ביד הנוהגים בהם היתר להניחם על ספר התורה בשבת, כיון שיש בזה צורך מצוה ואין הכוונה לשם שיר, אלא להשמיע קול כדי להודיע לעם שמוציאים את ספר התורה, ואין זה קול שיר שאסרו חכמים, וכן המנהג פשוט להתיר זאת בכל העולם.