בית המקדש של מעלה

אנחנו יודעים איזה קדושה נוראה ועוצמה הייתה לבית המקדש ועל אחת כמה וכמה קודש הקודשים, קודש הקודשים כהן גדול, האדם הקדוש ביותר, הוא עצמו היה מותר לו פעם בשנה ביום הקדוש ביותר שזה יום הכיפורים להיכנס לבית המקדש לקודש קודשים המקום הקדוש ביותר, והכהן הגדול הזה אם בו רבב עבירה הוא היה מת, הוא לא היה יוצא מקודש הקודשים, הוא היה מת בפנים לכן היה מתפלל תפילה קצרה כי כולם בלחץ ובמתח אם יצא בשלום או לא יצא בשלום. הגמרא מספרת על שלוש מאות שנה רצופים, שימו לב נורא נוראות שלוש מאות שנה רצופים שכהן גדול נכנס ומת בפנים, כוהנים גדולים מתים שנה אחרי שנה, נורא ואיום ולכן אומרת הגמרא שכהן גדול שהיה יוצא בשלום מן הקודש, יום טוב היה עושה לאוהביו, מוצאי כיפור היה עושה סעודה גדולה ומזמין כל האוהבים שלו שנכנס בשלום ויצא בשלום. אם כן יש פה שאלה גדולה ונוראה, כהן גדול לא יכול להיכנס לקודש קודשים אם יש בו רבב עבירה, הוא ימות, א"כ קשה, הגמרא מספרת (מסכת גיטין) על טיטוס הרשע, לפני שהחריב את בית המקדש תפס אישה פרוצה, נכנס לקודש קודשים ועל ספר תורה עשה מה שעשה ולא קרה לו כלום. רומאים נכנסו, גויים נכנסו לבית המקדש ולא קרה להם כלום, איך זה יכול להיות, כהן גדול קודש קודשים רבב עבירה והוא לא יוצא, איך טיטוס מחריב ועושה מעשה שפל על ספר תורה תוך קודש קודשים ויוצא בשלום?

אלא שימו לב רבותיי, אומר רבי חיים מוולוז'ין, יש בית המקדש למטה וכנגדו יש בית המקדש למעלה וכשעם ישראל עושים תשובה ולומדים תורה ומתקדשים ומטהרים מושכים קדושה וטהרה מבית המקדש העליון לבית המקדש התחתון, יש שכינה עצומה שורה בבית המקדש על ידי המעשים שלנו, אבל ברגע שעם ישראל חוטאים ולא עושים רצונו של מקום השכינה הקדושה מסתלקת מבית המקדש, עולה חזרה למעלה. אם בית המקדש הוא כמו בית רגיל אין בו שום קדושה, לא שכינה, בית רגיל וכשבאים טיטוס והרומאים זה כמו שנכנסים לבית רגיל שאין בו שום שכינה ושום קדושה. אומר רבי חיים מוולוז'ין, שהגויים האלה שהחריבו את בית המקדש הם הרסו רק בניין אבנים. מי החריב את בית המקדש? אנחנו במעשים שלנו, הסתלקה השכינה אז הגויים יכולים לבוא לבית המקדש על זה שקלקלנו את המעשים שלנו. ועכשיו על ידי שנעשה תשובה ונתחזק ביראת שמיים, בקדושה וטהרה, נקרב את הבנים לאבא שבשמיים אז נוריד שכינה מחדש מלמעלה ואז נזכה לראות איך בית המקדש יורד, כמו שכתוב שבית המקדש השלישי ירד שלם מן השמיים.

כתוב בתהילים מזמור ע"ד, שם מדובר על חורבן בית המקדש, "שאגו צורריך בקרב מועדייך שמו אותתם אותות, יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות". מה כתוב כאן? אומר רבי חיים מוולוז'ין תשמעו דברים נוראים: מה שטיטוס עשה בבית המקדש בקודש קודשים ומה שהרומאים עשו, הגוי אין לו שורש בעולמות העליונים, הוא לא עושה שום רושם בעולמות העליונים, אין להם שורש בעולמות העליונים. לעומת זה יהודי שעבר עבירה קלה ביותר, יותר חמורה ממה שטיטוס עשה בקודש קודשים עם אותה פרוצה, למה כי יהודי שמקלקל עבירה קלה ביותר הוא הורס עולמות שלמים, הוא פוגם בעולמות העליונים, עושה רושם נורא בכל העולמות. כמו שאומר האריז"ל הקדוש: אילו האדם היה יודע בקריצה לעבירה כמה הוא הורס ומקלקל בעולמות העליונים מהפחד שלו לא היה זז כל החיים שלו. לכן פגם קטן של יהודי, עבירה קטנה של יהודי זה הרבה יותר חמור ממה שהגויים החריבו בבית המקדש, ממה שטיטוס עשה מה שעשה בתוך קודש קודשים, למה כי יהודי יש לו שורשים בעולמות עליונים ולהם אין שום שורש. לכן דוד המלך בתהילים אומר "שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותתם אותות, יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות". אומר דוד המלך לקב"ה, ריבונו של עולם, נכון שהגויים אין להם שורש בעולמות העליונים, נכון הרסו בניין של אבנים, נכון מה שטיטוס עשה אין רושם למעלה אבל היות שהם באים במזיד, מתוך שנאה לעקור תורה ולשרוף את כל הדברים שבקודש, אני מבקש ממך ריבונו של עולם, "יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות", מי שבא עם קרדומות לשרוף ולהרוג תחשיב להם בזה כאילו פגמו בעולמות העליונים, "יודע כמביא למעלה" כאילו קלקלו בעולמות העליונים כמו שיהודי החריב למה כי הם באים מתוך שנאה לעקור תורה ולעקור קדושה וטהרה. זה הבקשה של דוד המלך, צריך לדעת כל אחד מאיתנו החרבנו את בית המקדש וכמו שחז"ל הקדושים אומרים, כל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו, כל אחד צריך שיפשפש במעשים שלו איזה חלק יש לי, איזה עבירות אני מקלקל, מה אני לא בסדר, מה החלק שלי שאני גורם שבית המקדש לא יבנה. זה העבודה שלנו, זה כל אחד, זה הזמן שלנו, לבנות את בית המקדש.