קדושים תהיו כי קדוש אני, אומרים חז"ל מה אני קדוש אף משרתי קדושים. בורא העולם אומר היכן שיש קדושה שם אני נמצא, היכן שאין קדושה אני לא נמצא, במקום טומאה אני מסתלק. "ולא תביא תועבה אל ביתך" אם יש אצלך מכשיר טמא הקב"ה לא מתקרב אליך. וכפי שאמר החפץ חיים, מי שאינו קדוש ומקיים מצוות, דומה למי שביתו מלא זבל, ומכניס ריהוט ושטיחים נברשות וכלי כסף וזהב... נקה קודם את הבית ואחר כך תפאר אותו. "סור מרע ועשה טוב", בתחילה צריכים להכשיר את הלב בקדושה, לסלק את הטינופת, אח"כ לעשות מצוות.
שמעו נא מעשה שהיה, והקב"ה עדי שהכל אמת. לפני כשלושים ושבע שנים, עדיין לא היתה הישיבה רק הייתי מוסר שיעורים ודרשות. והנה, בשבת אחת, ואני חולם, אני נמצא על המדרגות שבין השטיבלאך בית הכנסת הגדול בבני ברק לבית הכנסת המשהדים, והנה פונה אלי אדם עם זקן לבן כולו מאיר, מצביע על איזה בחור, ואומר לי ראה את הבחור שם, ואז הוא מספר לי עליו דברים נוראים ואומר לי לך ותזהיר אותו! הכרתי את אותו בחור מפעם בילדותי, כי גם הוא היה מתפלל שם בילדותו עם אביו, הלכתי אל הבחור, אמרתי לו כך וכך אמרו לי להזהיר אותך, וגיליתי לו פרטים שאמר לי הזקן על הדירה ששוכר כו'. והוא, הכל בחלום, צוחק עלי. אמרתי לו בחריפות: צוחק מי שצוחק אחרון! כלומר, פה אתה צוחק השאלה היא אם בשמים מי יצחק אני או אתה. אני אינני רגיל לדבר כך אבל זה מה שאמרתי לו בחלום. היה זה חלום ברור, מרוב שהיה ברור כמעט לא האמנתי שזה רק חלום, כבר שנים רבות, אולי חמש עשרה שנה שלא ראיתי את אותו הבחור, לכן לא הבנתי מהו החלום הזה.
והנה לאחר יומיים אני הולך ברח' ירושלים בב"ב, ורואה את אותו בחור שחלמתי עליו נשען על רכב, אמרתי לעצמי, אומר לו או לא? הרי זה נשמע חלום אמת, שהרי כחמש עשרה שנה שלא ראיתיו ופתאום לאחר שאני חולם עליו אני רואה אותו, הלא דבר הוא! נגשתי אליו ואמרתי לו ככל הדברים האלה מה שאמר לי אותו זקן. ראיתי שהוא החויר, והבנתי מזה שהכל אמת. אמרתי לו אין זה מאוחר, בוא לדרשות שלי, שערי תשובה פתוחים. והוא חייך. אמרתי לו אתה יכול לצאת מזה, בוא לדרשות, הוא אמר שיבוא בימי רביעי לדרשות.
שבועיים חלפו, הוא לא הגיע. למדתי בכולל ברח' מיימון וכשאני יוצא באחת בצהריים היו איתי תלמידים. אנו יוצאים אביו של הבחור בא אלי ואומר לי: הבן שלי סיפר לי מה שחלמת עליו, הוא עכשיו שוכב בטיפול נמרץ בבלינסון, יש לו זיהום בכבד. תסע אליו אולי תעזור לו. נחרדתי, לא הלכתי הביתה, נסעתי ישר לבית החולים, ראיתיו חיור כמו שלד, לא האמנתי למראה עיני, אמרתי לו למה לא באת, עודדתי אותו שיבריא ויזכה לתקן הכל, למחרת הוא נפטר! היתה לו זכות לקבל תזכורת, יהיה הסיפור לעילוי נשמתו.
ואמרו חז"ל אין הנחש ממית אלא החטא ממית! אני מדבר אליכם כדבר אב אל בניו, כשרואים אמת צריך לזעוק, כשרואים אמת צריך לפעול. קרוב לארבעים שנה אני צועק כי האמת זועקת! מי שלובשת בצורה לא צנועה, שתדע ברור, השמים סגורים בפניה, לא רואים אותה בשמים. גם אם היא אומרת כל התהילים שלוש פעמים ביום תפילותיה אינן נשמעות! והרי מלבד מידת הצניעות היא גם מחטיאה את הרבים, מכשילה אנשים בהרהורי עבירה הקשים מעבירה.
יש סטיקרים ברחובות שמי שמקצרת את הבגד מקצרת את החיים, אין זה מליצות בעלמא. צרו צעדינו מלכת ברחובותינו, המדינה הזו הרסה לנו את הבנים והבנות, יש דין ויש דיין, ואין דבר שהקב"ה מקפיד עליו כמו הקדושה. אדם יושב באולמי וורסאי, אינו יודע שנגזרה גזירה, שמחים ורוקדים. האולם קורס והוא מת, מדוע אתה יושב במקום פרוץ כזה? אדם לא יודע את עיתו, וכתוב בספרים הקדושים אוי לו לאדם שבדרך לעבירה נהרג, באיזה פנים הוא בא לעה"ב!
שנזכה להתחזק בשמירת הקדושה, אמן.
צוחק מי שצוחק אחרון
סיפור מדהים שאירע עם הרב דניאל זר כיצד הוכיח אדם על ענייני קדושה וצניעות אך משלא חזר בו סופו היה מר.
Tags:
Hits: 6170
Related Items
-
עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרוןדברי הרב -
שליחים של השםדברי הרב -
פעמון הכנסיהסיפורי צדיקים -
שמירת העינייםמבט לחיים -
האם מותר לרחוץ בים מעורבנקודה למחשבה -
חייו של רבי יואל סירקישסיפורי צדיקים
Latest from הרב דניאל זר