פרשת תרומה עוסקת בנדבת בני ישראל להקמת המשכן. והנה כאשר התורה מפרטת את מכלול הדברים שבני ישראל נדבו למשכן, לכאורה היה נראה שהיינו צריכים להעמיד בשורה הראשונה את הדברים היקרים ביותר שהם 'אבני שוהם ואבני המילואים' לפי שהם היו היקרים ביותר מכל שאר הדברים שנמנו בפסוקים. אך אנו רואים שהם נכתבו בסוף הסדרה. ומדוע באמת.
מבאר ה"אור החיים" הקדוש שישנן ג' סיבות מדוע האבנים היקרות לא הוזכרו בראש הרשימה. א- משום שעליהם נאמר "והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלואים לאפוד ולחושן" ורש"י שם הביא את דברי חז"ל שהסבירו מדוע נכתבה המילה 'והנשאם" בכתב חסר. ואלו דבריהם: "כך אמרו נשיאים יתנדבו ציבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין אותו, כיוון שהשלימו ציבור את הכל שנאמר 'והמלאכה היתה דים', הביאו את אבני השהם. ולפי שנתעצלו מתחילה נחסרה אות משמם 'והנשאם' כתיב". ע"כ. נמצא שאמנם האבנים הללו היה להם שווי כספי גדול, אבל מאידך היה חסר למביאים אותם, זריזות. סיבה שניה - כי אבנים אלו הינם בגדי כהונה ובגדי כהונה ניתן ליהנות בהם כמבואר בגמ' (יומא סח). נמצא כי בכל השאר קיימת קדושה יותר מאשר באלו לכן פירטו אותם לאחרונה. סיבה שלישית - כיוון שלפי דעה אחת בחז"ל לא בני ישראל הביאום אלא העננים נמצא כי בא הדבר ע"י נס ללא עמל לפיכך אין להעמידם בשורה אחת עם אלו שהביאום בעמל ועל ידי כספם שלהם.
כפי הנראה בפשטות ג' הסברים אלו שכותב ה'אור החיים' באו להעמיד מידות אחרות לסדר הפירוט. כלומר אם שאנחנו חשבנו לסדר את רשימת העדיפות לפי ערך שהיקר יוקדם אל הזול, בא רבינו בעל "אור החיים" ומסביר שסדר העדיפות הוא תלוי בדברים אחרים כמו עמל וזריזות.
אולם בספר 'ברכת מרדכי' מבהיר את הדברים ביותר עומק, אמנם באמת הפירוט תלוי ב- 'יקר וזול' אלא שהיקר והזול אינם נמדדים לפי מושגים של 'שוק' 'בורסה' אלו הן הערכים השאובים מהגויים. אלא 'יקר וזול' תלויים במה שהושקע בהם מבחינת עבודת ה' בזריזות בעמל ובמילוי מדוייק של הפקודה. ערכים אלו קובעים לא רק את מעשהו של האדם אלא את ערכם של החפצים עצמם.
וכשנתבונן נראה עד כמה הדברים נפלאים, הרי מדובר כאן בנשיאי ישראל, אנשים נעלים ומרוממים, והרי באמת הם עשו חישוב נפלא לכאורה, שהם ישלימו את כל החסר, הם ימלאו את כל מה שלא יביאו כל כלל ישראל. אבל בשמים העבירו את חשבונם תחת המיקרוסקופ השמיימי ונשארו בכברה המופלאה, פירורים של עצלות, או פירורים של חוסר עמל, וזהו הקובע את ערכם הנומינלי של החפצים עצמם, ומן הדין איפוא דווקא בהתאם לקריטריון זה של "מן היקר אל הזול". להעמיד את אבני השוהם ואבני המילואים בסוף השורה הרי לך הערכת דברים כפי שהתורה מעריכה. לכן החשיבה התורה את תרומת הכסף והנחושת שעליהם עמלו והביאום באהבה רבה יותר מאשר נדבת הנשיאים.
ללמדנו שהקב"ה חפץ שאנחנו עם ישראל נוכל להראות לו את גודל האהבה שאנו אוהבים אותו, ואמנם אין זה חייב להתבטא דווקא בדברים חומריים, אילו הדבר היה אפשרי היה ה' מצווה שכל יהודי ייקח בידו את אהבת ה' שבלבו ויביא אותה אל בית האוצר ומ"אבנים" אלה יבנו את המשכן. אלא שבעולם הגשמי לא ניתן דבר כזה לביצוע, ומוכרחים אנו "לתרגם" את האהבה למשהו חומרי, אבל העיקר הוא האהבה הפנימית, והעבודה ומסירות שאדם עושה עם עצמו לכבודו של הקב"ה.
פרשת תרומה
נתינת התרומה למשכן הייתה רק ע"י נתינה בלב, כך עבודת השם תהיה רק מכל הלב.
Tags:
Hits: 4370
Related Items
-
פרשת פקודיפרשת שבוע
-
פרשת תצוהפרשת שבוע
-
פרשת תצוהפרשת שבוע
-
פרשת תרומה - צדקה תציל ממוותהרב צח ויאה
-
פרשת יתרופרשת שבוע
-
פרשת ויקהלפרשת שבוע
Latest from הרב משה דיין