אור החיים הקדוש והמלך

מסופר על  מלך אחד שרצה לדעת האם יש אדם שנולד במזלו. החוזים צפו בכוכבים והודיעו למלך  על יהודי אחד שמתגורר במרוקו והוא נולד באותו מזל יום ושעה. המלך ביקש לדעת מה קורה עם אותו היהודי הזה והביאו לו את כל פרטים עליו.
יצא המלך לדרכו אל מרוקו, לבד עם בגדים פשוטים. הודיע לשריו שיש לו שליחות מסוימת, הוא לא רצה לספר להם שהוא הולך ליהודי, נסע למרוקו וכעבור כמה ימים הגיע לביתו של האור החיים הקדוש. אשתו פתחה את הדלת ואמרה, כרגע בעלי לומד בבית המדרש חכה עד שהוא יגיע.
המלך חיכה עד שהאור החיים הקדוש סיים את תלמודו. איך שראה את המלך נטל ידיו ואמר "ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם". שאל המלך את האור החיים, מה אמרת? אמר לו היהודים שרואים מלך מברכים. התפלא, מנין לך שאני מלך. אמר לו האור החיים, כל מלך יש לו שר שמלווה אותו וראיתי את השר איתך יחד, לכן הבנתי שאתה מלך.  המלך התבלבל, במיוחד שהגיע לביתו וראה כמה הוא פשוט ובעוני, היתכן ששנינו נולדנו באותו יום תאריך ומזל ואני מלך עשיר לגמרי והוא עני ופשוט. האור החיים הגיש לחם עם בצל לאכול ושאל, מה הביא את כבוד המלך אל ביתי. אמר המלך, רציתי לדעת מי נולד במזל וביום שלי והחוזים בכוכבים אמרו לי שזה אתה אבל אני מתפלא איך יכול להיות שאתה עני ואני מלך עשיר. צחק האור החיים הקדוש, אתה יותר עני ממני. התפעל המלך איך אתה אומר דברים כאלו, מה יש לך בכלל. לקח אותו האור החיים והוציא לו מראה, ביקש מהמלך שיסתכל במראה ויאמר מה הוא רואה. ענה המלך באי הבנה, כלום. שפשף האור החיים את המראה וביקש ממנו לראות שוב. הסתכל המלך ואמר שרואה את עירו. שפשף שוב, אמר המלך עכשיו אני רואה את הארמון שלי. הסתכל שוב והמלך ראה את השר הכי גדול שלו יושב עם המלכה ומדבר איתה, בחדרו. זעם המלך ודמו עלה לראשו, אמר לו האור החיים הקדוש אתה רואה מה יש לך אתה, נמצא כאן ובארמונך בתוך חדרך בוגדים בך. המלך לא ידע מה לעשות. אמר לו האור החיים, יש לך אקדח... קח אותו ותכוון אותו לראשו של השר בדיוק שלא תזיק למלכה. כך עשה וראה שהשר נופל.

הכומר הגדול לא הבין איך פתאום השר מת, מאיפה הגיע כדור. אמר האור החיים הקדוש אתה תגיע לארמון הכומר יעליל עלילה על היהודים שהם רצחו אותו וזרקו אותו לים, ויבקש ממך להרוג אותם. אבל אתה תסרב שהכל בסדר ובשביל להכריע את מזלם של היהודים אנחנו צריכים לעשות משפט עם עדים  אבל בינתיים אל תעשה שום דבר. כך היה, המלך הגיע לארמון וראה שהכל בדיוק כמו שראה במראה, היה לו קשה בהתחלה להאמין. לאחר כמה רגעים כולם רצו למלך ומספרים לו שהשר הגדול היהודים שחטו אותו וזרקו אותו לים ויש עדים לזה. המלך שומע זאת וקובע משפט לעוד כמה שבועות. הגיע  יום  המשפט, כל השרים יושבים, מגיעים השופטים, אבל המלך לא מתחיל את המשפט. ולפתע נכנס על המשפט אור גדול האור החיים הקדוש, המלך עמד לכבודו, כולם התפלאו איך המלך עומד ליהודי... עושה לו כבוד, מושיב אותו לידו. האור החיים הקדוש לא אוכל את האוכל שלהם לכן הוציא לחם ובצל. כולם אוכלים את מאכליהם והתעצבנו שהאור החיים אוכל לבד ובמיוחד מוציא בצל.

סיימו את הסעודה התחילו את המשפט, המלך ביקש מהעדים להביא את דעתם. העדים התחילו להתעצבן, "היהודים שפכו את הדם הזה ולאחר מכן זרקו אותו לים". האור החיים הקדוש ביקש ממלך  אם אפשר להביא יין? בוא נרד ביחד למרתף ונביא משם יין מאחת החביות שם. ירדו האור החיים והמלך, הכומר התלווה אליהם וכשהגיעו למטה הכומר לקחם לצד  ימין ששם  היין הכי טוב. פתאום מריחים ריח נורא ואיום. שאלו את הכומר  מה זה הריח הזה. אמר להם הכומר, כנראה צריכים לאוורר את המקום. מתקדמים ונכנסים עוד יותר פנימה עד שהאור החיים רואה משהו מכוסה, שזה בעצם היה השר שרצחו אותו והחביאו אותו שם. המלך הזדעזע, ביקש מיד שיקחו את הגופה ויעלו אותה למעלה. כולם נבהלו ופחדו על זה שהתגלה ששיקרו "היהודים הרגו אותו וזרקו אותו לים". המלך התעצבן על כל השרים ואמר שאם אף אחד לא אומר לי מה בדיוק היה אני הורג כאן את כולם. לא היה ברירה וכולם אמרו שהכומר עשה את כל העלילה הזאת. לקחו את הכומר ותלו אותו בכיכר העיר, וכל השרים שהשתתפו עימו שרפו אותם באש.