Written by:
סיפור מרתק על האדמו"ר מנדבורנה בנו של האדמו"ר מקאליש.
מסופר על האדמו"ר מנדבורנה, בנו של האדמו"ר מקאליש, ר' יצחק ופעם אחת ראה על יד אביו נשיכה שלא נרפאת ושאל את אביו, "אבא מה זו הנשיכה הזאת אשר בידך?", אמר לו אביו "שאלת בני אז אומר לך, פעם אחת מרבות הפעמים אשר מר אבי היה מקבל קהל הוא היה יושב בחדר הפנימי והייתי יושב בחוץ ושמש הייתה על המרפסת, הייתי יושב ולומד ואבי היה פעמים מקבל אנשים ופעמים לא. יום אחד אני יושב ופתאום אני רואה שנהיה חושך במקום ואין שמש, אני מרים את הראש ורואה שלושה אנשים, שניים שחורים מפחידים שפחד לראות את הפנים שלהם ואחד נמוך, אדם שנראה שבור ומלא ייסורים, ראו שהוא סובל. קיבלתי פחד פחדים שראיתי אותם, הם אמרו שהם רוצים להיכנס לאדמו"ר, נכנסתי אליו ואבא אמר שאין לו פנאי, יצאתי ואמרתי שהוא לא מקבל עכשיו, אז הם עמדו וחיכו וכעבור כמה זמן שאלו "עכשיו אפשר?", נכנסתי עוד הפעם ואבא אמר אין לי פנאי וחזרתי חזרה ואמרתי "מצטער, גם עכשיו הוא לא יכול לקבל אותך". פתאום שמעתי שבאים שני השחורים המפחידים ומתחילים לריב, "אתה אשם! אתה אשם!" ונהיה ריב גדול, אז אמרתי להם, "אני רואה שיש לכם ויכוח, אולי אני יכול לפתור לכם את הבעיה, תגידו מה הבעיה ואני אפתור לכם, אני הבן של האדמו"ר". אז אמרו לי "אם אתה רוצה אז אנחנו מוכנים, אתה יודע מי אנחנו? אנחנו מלאכי חבלה מן השמיים". שמעתי את זה כמעט יצא לי הנשמה, התחרטתי שדיברתי בכלל. אמרו "עכשיו האדם הזה שנפטר בא עם מלא עוונות בשמיים ושמו אותו בכף הקלע כדי לייסר אותו, מייסרים אותו בייסורים נוראים והוא כל היום בוכה לנו שהוא רוצה שפעם יצא האדמו"ר מפרמישמלן הוא רוצה שיקחו אותו אליו שהוא יפסוק מה העונש שלו בעולם הבא, אז בשמיים העלו את הטענה למעלה וקיבלו את הטענה שלו, באנו לאדמו"ר אבל האדמו"ר לא מקבל אותנו". אמרתי "טוב בסדר, אז אני אפסוק לכם, תראו למעשה מורי ורבי האדמו"ר מפרמישמלן הוא רבי המובהק, אני לא יכול למסור במקום רבי המובהק אבל בשביל הצלת נפשות אבי לא יקפיד, אז אני פוסק שאתם תרדו מעליו ושתשפטו אותו בעונשים יותר קלים". המלאכי חבלה יש להם הנאה לייסר אנשים, זה הכיף שלהם, אז אחד התעצבן שאמרתי שכאילו אני מוציא את זה מהידיים שלו ופתאום נתן לי נשיכה ביד ובכל הכוח צעקתי, התחרטתי שדיברתי". אומר תראה עד היום רואים את הסימן על היד שלו. צריכים לחזור בתשובה.