1. כיוון שימי החנוכה הם ימי שמחה והלל לה' יתברך על הניסים והנפלאות שעשה עמנו, ולכן אסור להספיד אדם שנפטר בימי החנוכה, אלא אם כן הוא תלמיד חכם שמותר להספידו, אולם אזכרה של שבעה או של שלושים או ביום השנה מותר לעשות בימי החנוכה, וימנעו לספר על שבחו של הנפטר אלא ידברו דברי התעוררות ותשובה, לעילוי נשמת הנפטר.
2. נכון שלא לעלות לבית עלמין אם חל שבעה או שלושים או יום השנה של הנפטר בימי החנוכה, אלא יעלו לבית עלמין לפי ימי החנוכה או אחרי.
3. נוהגים להרבות בסעודות בימי החנוכה, ונוהגים לשיר שירם לכבוד ה' יתברך ולומר דברי תורה ואז סעודות אלו נחשבות לסעודות מצוה.
4. נוהגים לאכול מאכלי חלב וגבינה, זכר למעשה יהודית (ועיין בספר מעם לועז פרשת בהעלותך עמוד צ"ה את הסיפור המלא), ונוהגים לאכול מאכלים בשמן כגון סופגניות ולביבות זכר לנס פח השמן.
5. בברכת המזון (לפני שאומר ועל הכל בברכה השניה) ובתפילת שמונה עשרה (אחר שאומר מודים) אומרים "ועל הניסים ועל הנפלאות וכו'", ובברכת המזון אם לא אמר "על הניסים" ונזכר קודם שאמר "ברוך אתה ה'" של ברכת "על הארץ ועל המזון" יחזור ויאמר "ועל הניסים" וימשיך הברכה, ואפילו רק אמר "ברוך אתה" ועדין לא אמר שם ה' יפסיק ויחזור ויאמר "על הניסים" וימשיך הברכה, אולם אם כבר אמר שם ה' של חתימת הברכה היינו שאמר "ברוך אתה ה'" לא יאמר למדני חוקיך אלא יסיים את הברכה כמו שהיא, ויאמר "על הניסים" באמצע "הרחמן", ויאמר "הרחמן הוא יעשה עמנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו בן יוחנן וכו'".
6. בברכת "מעין שלוש" אין מזכירים המאורע של חנוכה, ואם הזכיר יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך.
7. אם שכח ולא אמר "על הניסים" בתפילת שמונה עשרה אם נזכר קודם שאמר שם ה' של ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות", יפסיק היכן שנזכר ויחזור ויאמר "על הניסים" וימשיך הברכה כרגיל, ואם כבר אמר שם ה' של הברכה "הטוב שמך ולך נאה להודות" לא יסיים למדני חוקיך אלא יסיים את הברכה כרגיל, וימשיך בתפלתו כרגיל, ויאמר "על הניסים" אחר שסיים לומר "אלוהי נצור" קודם שאומר "עושה שלום במרומיו וכו'" ויאמר מודים אנחנו לך על הניסים ועל הנפלאות וכו" עד "ונודה לשמך הגדול סלה".
8. יש כמה נוסחאות איך לומר "על הניסים", ועדיף לומר "ועל הניסים" עם האות "ו", וכן עדיף יותר לומר "חשמונאי" שהאות "נ" בניקוד פתח והאות "א" נחה ולא לבטא את האות "א" בחיריק, ומכל מקום מי שאומר את האות "א" בחיריק יש לו על מה שיסמוך, ושאומר "מלכות יוון הרשעה" יאמר את האות "ר" בחיריק, ויאמר "לשכחם תורתך" ולא יאמר מתורתך, וכן יאמר "לך עשית שם גדול וקדוש וכו'" ולא יאמר "ולך" עם האות "ו", וכן יאמר "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה".
9. מותר לעשות מלאכה בימי החנוכה, ואולם מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקות דהיינו מחצי שעה אחר שהדליקו את נרות החנוכה שאז זה זמן מצוותם (אולם אחר החצי שעה שהנרות דולקים מותר לנשים לעשות מלאכה).
10. בכל יום משמונת ימי החנוכה אומרים הלל שלם ומברכים עליו לפניו ולאחריו, והנשים פטורות לומר הלל ואם רצו לומר יאמרו את הלל בלא ברכה.