ישנו היבט חשוב הקשור לעניין זה ועד כה לא התמקדנו בו: היכולת שלנו להסיח את הדעת ולדחות מחשבה שאיננו רוצים בה.
מתברר, שגם אם יכולת זו היא חלק מחיינו, לפעמים אנו מסתבכים במלכודת מחשבתית, וככל שאנו רוצים יותר להפסיק לחשוב על משהו ולהסיח את הדעת ממנו, אנו הולכים ומסתבכים במחשבה הזו דווקא.
לתופעה זו ותפקידה בהתמודדות עם הפחדים, ובעיקר- לדרך ההיחלצות ממלכודת זו, הקדשנו את המאמר הזה:
המחשה זו, כוחה יפה להסביר את הבעיה של המחשבה ואת השפעתה ההרסנית בכל מה שנוגע לפחדים:
אם נבקש מאדם לעבור מקצה החדר לקצהו השני, כשהוא מקפיד ללכת רק בתוך פס צר שרוחבו שלושים ס''מ למשל, סביר להניח שהוא יצליח. כמעט כל אדם בריא יצליח לעשות זאת ללא שום קושי. לעומת זאת, אם נבקש מאותו אדם שהצליח, לעבור בין שני בניינים בגובה של חמש קומות, על גשר צר באותו רוחב שאינו עולה על שלושים ס''מ, הוא לא יסכים לעשות זאת. למעשה, שום אדם שפוי לא יעז אפילו לנסות, בהיותו בטוח שיפול למטה, ואם יכריחו מישהו ללכת על גשר כזה אין כמעט ספק שהוא אכן ייפול.
מדוע?! מהו ההסבר לעובדה שעל פני הרצפה אין לנו שום בעיה ללכת במקום צר בלי לעבור את הגבול שהוקצה לנו, ואילו כאשר התהום פעורה לרגלינו, סביר להניח שלא נצליח לעבור את הגשר בלי ליפול?!
הסיבה פשוטה. כאשר איננו מפחדים, אנו צועדים בבטחה ולא חושבים בכלל על אפשרות של נפילה, ולכן אין שום סיבה שניפול. לעומת זאת, כאשר החרדה בלבנו מתגברת בשל המחשבה המחרידה על מה שעלול לקרות חלילה אם נפול מגובה רב, אנו מתחילים להיזהר ולשמור את צעדינו, ומרוב זהירות ושמירה שלא ליפול, אנו מנסים לאזן את עצמנו, ואז ההליכה הספונטנית שלנו נפגעת קשות, וכך באמת אי אפשר להתקדם על הגשר בלי ליפול.
במילים אחרות: אותן פעולות ממש שאנו נוקטים כדי שלא ליפול- הן הן הגורמות לנו ליפול. לכן, מי שאינו רוצה ליפול- צריך להגיע למצב שהאפשרות ליפול לא תעסיקו כלל ולא תטריד את שלוות נפשו. אז הוא יוכל לצעוד בבטחה, ברגיעה ובטביעות על פני הגשר, ויצליח לעבור את כל אורכו בלי ליפול.
זו בדיוק דרכם של הלוליינים המצליחים ללכת על חבל דק בלי ליפול. נוסף על כישוריהם לשמור על שיווי המשקל, הם אינם מאפשרים למתח ולפחד להיכנס ללבם כאשר הם הולכים על החבל. הם מצליחים להביא את עצמם למצב שבו הם אינם חושבים כלל על האפשרות שיפלו. הם יודעים כי ברגע שהמורא יכה בהם מסיבה כלשהי, והם יתחילו "להיזהר", הם ייאבדו את האיזון ובתוך שניות יפלו. ברעיון זה, שלא לחשוב על מחשבה מעוררת אימה כדי שלא לפחד, טמונה מלכודת.
המלכודת המחשבתית
האם אנחנו יכולים לשלוט על המחשבה שלנו ולנווט אותה למקומות הנכונים שאנו רוצים בהם.
