אלף רובל

מסופר על תלמיד חכם גדול ומופלג רבי "משה מסאווראן", שניגש  אליו יהודי בעל ממון רב בוכה ושבור וסיפר  "רבי אני סוחר מאחד הימים ניגש אלי יהודי גם עשיר שמוכר לי סחורות, וביקש ממני הלוואה בסך אלף רובל. אני מכיר אותו שהוא אדם נאמן ובמיוחד שעשינו גם שטר חוב ולכן הסכמתי להללות לו את הסכום העתק הזה.

לאחר שבועיים הייתי צריך לעשות ממנו הזמנה של סחורה וביקשתי מהשליח שלי שישלח לו את המכתב עם רשימה של סחורות, איזה סחורות אני צריך להזמין. אבל השליח שלי בטעות במקום לשלוח לו את המכתב של הזמנת הסחורה שלח לו את השטר חוב. והנה אני מקבל לאחר מכן מכתב במילים צועקות "איך אתה לא מתבייש לא היו דברים מעולם, אני לא הלוואתי ממך אלף רובל סכום כזה עתק". רבי מה אני יכול לעשות, זה כל הרכוש שלי, אם הכסף הזה לא חוזר אלי אני פושט את הרגל". רבי משה אמר לו, אני עוד חודש מגיע לעיירה שלכם תיגש אלי ואני יתן לך עצת תבונה (רבי משה מסאווראן היה מקובל בעיר הזאת).

לאחר חודש הרב הגיע לעיירה, אותו יהודי תבע את הלווה של סכום אלף רובל ושניהם הגיעו לרב. התובע התחיל לטעון את טענתיו ומיד הנתבע התחיל לצחוק "איך אתה לא מתבייש כל העיירה מכירה אותי בתור אדם נאמן ומה לי לשקר לך". הדיינים ביקשו משניהם לצאת החוצה לתת לנו לברר כמה עניינים ופרטים. רבי משה מסאווראן דיבר עם הדיינים ולאחר מכן ביקשו מהם להיכנס.

רבי משה מסאווראן אמר לנתבע אתה חייב לשלם לו עד הפרוטה האחרונה וכך פסק הדין. הנתבע שוב התחיל לצעוק, "איך אתם עושים דין כזה לא אמת, אין לכם הוכחות וכך אתם פוסקים". רבי משה מסאווראן צעק  "אתה לא מתבייש, אתה חושב שבית הדין יטעו", אם אתה רוצה מופת אני יתן לך מופת. אני יסביר לך את אנחנו פסקנו. השטר חוב הגיע אליך הביתה לפני שבת ואתה לקחתה את השטר חוב ושרפת אותו בנרות שבת. איך שהוא שמע את זה התעלף. כולם התפלאו מאיפה הרב ידע את זה, בטוח יש לו רוח הקודש. אבל רבי משה מסאווראן אמר להם זה לא רוח הקודש זה מלאך אמר לי. כולם התרגשו מלאך הגיע לרב ודיבר איתו. אמר להם רבי משה מסאווראן רוצים לראות את המלאך ניגש לדלת ופתח אותה וניכנס ילד קטן. אף אחד לא הבין מה פשר הדבר. רבי משה מסאווראן אמר להם הילד הזה יתום והוא אחיין של העשיר הזה. כשהגעתי לעיירה חקרתי על התבע וכולם אמרו לי הוא אדם טוב, בעל צדקות ובעל חסד.

עד שכבר התחלתי לחשוב שהוא הצודק בדין ובאמת לא היה כאן שוב הלוואה. משמים פגשתי אחד המלמדים של התלמוד תורה וגם הוא סיפר לי את אותם שבחים, אבל שאלתי אותו איך ההנהגות שלו בתוך הבית. המלמד אמר לי  שאינו יודע בדיוק  אבל יש לו ילד יתום שגדל אצלו והוא יום אחד סיפר לנו בכיתה שדוד שלו שרף נייר בנרות שבת. ביקשתי ממנו מיד שיקרא לילד ושאלו אותו מה קרה בדיוק. הילד התחיל לספר לנו, "הלכנו בערב שבת לבית הכנסת וכשהגענו הגיע שליח גוי עם מכתב, לא ידעתי מה זה, הוא ניגש לחדר בלי שאף אחד יראה אבל הוא לא ידע שהצצתי וראיתי אותו שהוא שרף את הנייר בנרות שבת. אמר להם, ממנו אני יודע שהוא חייב לו את הכסף. רבי משה מסאווראן אמר לו, התיקון שאתה תקבל על חילול שבת הוא שבלחיצת יד תבטיח שלא תעשה דבר רע לילד. כך קיבל עליו זאת והחזיר את החוב עד הפרוטה האחרונה.