ברכת האורז

הגמרא במסכת ברכות (דף לז' עמוד א') אומרת "הכוסס את האורז מברך אדמה, טחנו אפאו ובישלו מברך לפניו מזונות", והנה ביאור הגמרא הוא שאם אוכל את האורז חי (זה ביאור מילת הכוסס) מברך עליו כברכתו בורא פרי האדמה , אולם אם טחן את האורז ועשה מזה קמח ואחר כך אפה את הקמח ועשה מזה לחם ואחר כך בישל את הלחם, כשבא לאכול מהלחם הזה שעשוי מאורז מברך עליו "בורא מיני מזונות", והנה הרא"ש מסביר שאע"פ שהאורז אינו ממין דגן ואם כן לכאורה איך אפשר לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות" אם טחן אותו או שבישל אותו, מכל מקום חכמים תקנו לברך על האורז ברכת "בורא מיני מזונות" משום שהאורז מזין ומשביע וסועד את לב האדם, לכך נקרא בשם "מזון" ולכן צריך לברך עליו "בורא מיני מזונות", אולם כל זה דווקא לענין ברכה ראשונה (היינו שאם אוכל את האורז חי מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה", ואם טחן אותו ועשה ממנו פת או שבישל אותו שמברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות"), אבל לענין ברכה אחרונה אין הבדל אם אכל את האורז חי או אם בישל את האורז או אם טחן אותו ועשה ממנו לחם מברך אחריו ברכת "בורא נפשות", ואינו מברך אחריו ברכת "על המחיה" משום ברכת "על המחיה" נתקנה דווקא על פירות שהם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והרי אורז אינו ממין דגן הוא ולכן אין לברך אחר אכילתו ברכת "על המחיה" אלא ברכת "בורא נפשות".
והנה נחלקו הראשונים באיזה אופן מדובר שאם בישל את האורז שצריך לברך עליו "בורא מיני מזונות",יש אומרים שאם אחר שבישל את האורז לא נשארו הגרעינים שלמים ונתמעכו או שנבקעו אז צריך על האורז "בורא מיני מזונות", אבל אם הגרעינים נשארו שלמים ולא נתמעכו כלל ולא נדבקו זה לזה אחר הבישול צריך לברך על האורז ברכת "בורא פרי האדמה", ויש אומרים שאפילו אם הגרעינים נשארו שלמים ולא נתמעכו כלל ולא נדבקו זה לזה אחר הבישול צריך לברך על האורז ברכת "בורא מיני מזונות" כיוון שהדרך לאוכלו גם שהוא שלם , להלכה כיום מנהג העולם לברך "בורא מיני מזונות" על האורז המבושל אפילו אם אחר הבישול נשארו הגרעינים שלמים ולא נתמעכו כלל וגם לא נדבקו זה לזה, וכך נראה דעת מרן השולחן ערוך.
ויוצא מזה כמה הלכות בדיני ברכת האורז:

1. האוכל אורז חי מברך עליו "בורא פרי האדמה", ואם האורז התבשל או שטחן אותו ועשה ממנו פת מברך עליו "בורא מיני מזונות", וכל זה לענין ברכה שלפני האכילה, אבל ברכה אחרונה שאחר האכילה אין חילוק בין אורז חי לבין אורז מבושל לבין אורז שטחנו ועשה ממנו פת הברכה האחרונה היא ברכת "בורא נפשות".

2. אורז שהתבשל ברכתו הראשונה היא ברכת "בורא מיני מזונות", ואין הבדל אם נשארו הגרעינים שלמים אחר הבישול או שלא נשארו שלמים, או שהתמעכו, או שנדבקו זה לזה, שבכל ענין יש לברך על האורז המבושל "בורא מיני מזונות", אפילו על האורז שנשאר שלם ולא נתמעך כלל וגם לא נדבק כלל.

3. עוגות שנעשו מאורז טחון, או קציצות שנעשו מאורז טחון, או דייסא שנעשתה מאורז טחון יש לברך עליה "בורא מיני מזונות", ואם אכל כזית (27 גרם) יש לברך ברכה אחרונה ברכת "בורא נפשות".

4. פריכיות אורז (היינו מה שמצוי היום שזה נעשה על ידי אורז עם קליפתו וקולים אותם בתנור בלא בישול ומתנפחים על ידי חום התנור) יש לברך עליהם "בורא פרי האדמה", ואם אכל כזית (27 גרם) מברך ברכה אחרונה ברכת "בורא נפשות", אולם על פצפוצי אורז (היינו שזה גרגרים של אורז שהם כבר מבושלים ולאחר הבישול אופים אותם ביחד בתנור) יש לברך עליהם ברכת "בורא מיני מזונות", ואם אכל כזית (27 גרם) מברך ברכה אחרונה ברכת "בורא נפשות".

5. אם טעה ובירך על אורז מבושל "בורא פרי האדמה", אפילו אם נתמעכו הגרעינים לגמרי, יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.

6. אם  אכל מאכל שברכת הראשונה "בורא מיני מזונות" וברכתו האחרונה היא "על המחיה", כגון: בורקס או ספגטי ( היינו תבשיל של מיני דגן או מאפה) ואכל מהם שיעור של כזית (היינו 27 גרם) ואכל גם אורז שיעור כזית, אף על פי שהיה צריך לכאורה לברך ברכת "על המחיה" על התבשיל ממיני דגן (או ממיני מאפה)  ועל האורז ברכת "בורא נפשות", מכל מקום לא יברך גם ברכת "על המחיה" וגם ברכת "בורא נפשות" אלא יברך "על המחיה" ובכך פוטר בברכתו את האורז.

7. אם טעה ובירך אחר אכילת האורז ברכת "על המחיה" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, ואפילו אם טעה ובירך ברכת המזון אחר אכילת האורז יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.

8. אם הביאו לפני האדם אורז מבושל (שהגרעינים לא נתמעכו) וגם ירק שברכתו "בורא פרי האדמה", יברך תחילה על האורז ואחרי זה יברך על הירק, וכן יכול לברך תחילה על הירק ויכוון בפירוש שלא לפטור את האורז ואחר כך יכול לברך על האורז "בורא מיני מזונות", אולם אם בירך על הירק "בורא פרי האדמה" ולא התכוון בפירוש שלא לפטור את האורז אינו יכול לברך על האורז, משום שיש פוסקים שצריך לברך על האורז "בורא פרי האדמה" ואע"פ שאין הלכה כמותם (שהרי להלכה ברכתו של האורז היא "מזונות") מכל מקום ספק ברכות להקל.