ברכת שהחיינו על חברו

1. מי שלא ראה את חבירו שלושים יום, ואחר שלושים יום רואה את חבירו, כאשר רואה את החבר צריך לברך "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", ודווקא אם אותו חבר הוא חביב עליו הרבה והוא שמח שהוא רואה אותו, וכל שכן שיוכל לברך ברכת "שהחיינו" על אביו או קרוב משפחה או רבו, אם לא ראה אותם שלושים יום והוא שמח כאשר רואה אותם, אולם אם אין שמח כל כך שרואה את חבירו (או אחד מפני משפחתו) לאחר שלושים יום, אין לו לברך ברכת "שהחיינו".

2. מי שלא ראה את חבירו במשך שלושים יום, אף על פי שכל השלושים יום היה בקשר עם חבירו דרך הטלפון או דרך מכתבים, או ששמע מאנשים אחרים ששלום חבירו טוב, בכל זאת אם אחר שלושים יום רטואה את חבירו והוא שמח בראייתו צריך לברך ברכת "שהחיינו", למרות שהיה עימו בקשר בטלפון או על ידי דבר אחר, והטעם הוא כיוון שברת "שהחיינו" על חבירו נתקנה על ראיית פני חבירו, ולכן לא איכפת לן שהיה עימו בקשר טלפוני או על ידי דבר אחר.

3. מי שלא את חבירו במשך שלושים יום , ולאחר מכן רואה את חבירו דרך המחשב באופן ישיר באותה שעה, או שרואה את חבירו דרך הטלויזיה בשידור ישיר, אינו יכול לברך עליו ברכת "שהחיינו" בשעה שרואה את חבירו דרך המחשב או הפלאפון או הטלויזיה, כיוון שצריך לראות את חבירו ישירות.

4. ברכת "שהחיינו" על ראיית חבר, נוהגת גם באישה, ולכן אישה שראתה את חבירת ה שהיא שמחה בראייתה אחר שלושים יום תברך כאשר רואה את חברתה ברכת "שהחיינו", וכן אם האישה רואה את בנה או אביה או אמא או אחיה, והיא שמחה בראייתם וחביבים הם בעיניה, וכבר עברו שלושים יום מאז הפעם האחרונה שהיא ראתה אותם תברך עליהם ברכת "שהחיינו".

5. יש הרבה אנשים בזמנינו שלא מברכים ברכת "שהחיינו" כאשר רואים את חברם לאחר שלושים יום, ויש כאלו שאמרו שהטעם הוא מפני שקשה לדעת בוודאות אם הוא שמח בראייתו או לא, ויש כאלו שאינם בכלל יודעים שצריך לברך ברכת "שהחיינו" על ראיית חבירו, מכל מקום להלכה גם בזמנינו אם יודע בוודאות שאותו חבר הוא חביב עליו מאוד, והוא שמח בראייתו, צריך לברך ברכת "שהחיינו" כאשר רואה את חבירו לאחר שלושים יום, ובפרט הדבר מצוי אצל קרובי משפחה שלא ראו אחד את השני מעל לשלושים יום, ולכן הכלל הוא שאם שמח מאוד בראיית חבירו או קרוב המשפחה ולא ראה אותם שלושים יום, יש לו לברך ברכת "שהחיינו" כאשר רואה את חבירו או קרוב המשפחה ששמח בראייתם.

6. מי שיש לו כמה חברים אהובים שהם חביבים עליו מאוד, והוא שמח בראייתם ופגש את כולם יחד, מברך פעם אחת "שהחיינו" ופוטר את כולם, וכל זה דווקא שרואה את כולם במעמד אחד, אבל אם רואה רק אחד מחבריו ובירך ברכת "שהחיינו", ולאחר מכן ראה עוד חבר שלא ראה אותו שלושים יום והוא שמח בראייתו, יחזור ויברך שוב ברכת "שהחיינו", ואפילו אם בשעה שברך על חבירו הראשון ידע שבעתיד לבוא בזמן הקצר יראה חבר אחר, יכול לברך על הראשון ברכת "שהחיינו" ויברך גם כל השני שוב פעם ברכת "שהחיינו", אולם טוב שבמקרה שיודע שיראה עוד חבר בזמן קצר יכוון הפירוש בדעתו בשעה שמברך על הראשון שלא לפטור את החבר השני שיראה בתוך זמן קצר.

7. מי שיש לו חבר שלא ראה אותו מעולם פנים אל פנים (כגון שהתחבר אליו דרך הטלפון או האינטרנט), והיה איתו רק בקשר דרך מכתבים או טלפון, כאשר רואה אותו הפעם הראשונה, אין לו לברך ברכת "שהחיינו", אף על פי שהוא נהנה לראותו, כיוון שסוף סוף אף פעם לא ראה אותו אם כן אין נחשב אוהבו.