ברכת בורא פרי האדמה

בהלכה הקודמת ביארנו שיש מחלוקת בין הראשונים מה הגדר של פירות האדמה וירקות, וכמו שכתבנו שיש שלוש דעות בראשונים ויוצא לנו נפקא מינה בין הדעות:
הנה לעניין הבננה שגידולו כך, שגדל גזע או גבעול מן השורש והשורש שלו מתקיים כמה שנים אבל לאחר לקיטת הפרי (הבננה) הגזע או הגבעול שלהם מתייבש ואינו חוזר להוציא שוב פעם בננה אלא צומח השורש גזע או גבעול חדש וממנו יוצאים בננות בשנה הבאה אז יוצא שלפי דעת הרא"ש שכתבנו שכל שהשורש שלו נשאר ומוציא פירות נחשב פרי העץ אם כן על הבננה צריך לברך "בורא פרי העץ" אולם לפי דעת המרדכי בשם תשובת הגאונים שדווקא אם הגזע של העץ נשאר ומוציא שוב פירות אז מברכים עליו "בורא פרי העץ" אבל כאן בבננה שהגזע מתייבש ובשנה הבאה גודל גזע אחר צריך לברך על הבננה "בורא פרי האדמה". (וכך גם לגבי האננס שגידולו דומה ממש לגידול הבננה שלפי דעת הרא"ש יש לברך על האננס "בורא פרי העץ" ולפי דעת המרדכי בשם תשובת הגאונים יש לברך על האננס "בורא פרי האדמה").
והוא הדין לגבי חציל שדרך גידולו הוא שגדל גזע או גבעול מן השורש והשורש שלו מתקיים כמה שנים וגם הגזע או הגבעול מתקיימים כמה שנים וחוזר להוציא פרי בשנה הבאה אבל הפרי שיוצא בשנה הבאה גרוע מהפרי שיצא בשנה הראשונה או שכמות הפירות מתמעטת משנה לשנה, ומפני כן דרך החקלאים לעקור את ולזרוע מחדש או שדרך החקלאים אחרים לגזום את הגזע לגמרי עד סמוך הקרקע ולשנה הבאה השורש מצמיח גזע או גבעול חדש וממנו יוצאים פירות לאותה שנה, ולכן לפי דעת הרא"ש יש לברך על החציל "בורא פרי העץ" ולפי דעת המרדכי בשם תשובת הגאונים יש לברך על החציל "בורא פרי האדמה".

מרן בשולחן ערוך (סימן רג' סעיף ג') פסק שעל הבננה יש לברך "בורא פרי האדמה" (ואם כן הוא הדין לאננס).
ונסכם להלכה למעשה לעניין כמה מפירות האדמה:
1. על הבננה ועל האננס יש לברך "בורא פרי האדמה", ואם בדיעבד ברך "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.
2. על החציל ועל פלפל ירוק (שדרך גידולו דומה לחציל) וכן על הפלפלים שהם רחבים ומתוקים (גמבה) יש לברך עליהם "בורא פרי האדמה", ואם ובדיעבד ברך "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.
3. פרי הפאפאיה יש לברך "בורא פרי האדמה", ואם בדיעבד ברך "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.
4. על תות שדה ועל שומשמין יש לברך "בורא פרי האדמה", ואם בדיעבד ברך "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.
5. על הסאבראס וכן על צנובר (פרי של עץ אורן שנמכר בשוק) יש לברך "בורא פרי העץ", ואם בדיעבד ברך "בורא פרי האדמה" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.
6. אם יש לפניו פרי שברכתו בוודאי "בורא פרי העץ" וגם פרי שברכתו שנוי במחלוקת הפוסקים אם לברך "העץ" או "אדמה" כגון יש לפניו תפוז שברכתו בוודאי "בורא פרי העץ" וגם יש לפניו בננה שזה דבר ששנוי במחלוקת הפוסקים מה לברך (כמו שביארנו למעלה שיש מחלוקת ראשונים בזה) יברך תחילה על הבננה (שזה הפרי שיש מחלוקת מה לברך עליו) ולאחר מכן יברך על התפוז (שזה הפרי שברכתו בוודאי "בורא פרי העץ"), או שיברך על התפוז קודם ויכוין בפירוש שלא לפטור את הבננה בברכה ואז יוכל לברך על הבננה "בורא פרי האדמה", ובדיעבד אם ברך על הפרי שבוודאי "עץ" (כגון התפוז)ולא כיוון בפירוש שלא לפטור את הבננה אינו יכול לברך עכשיו על הבננה "בורא פרי האדמה", מפני שיש ספק ברכה לבטלה שהרי לדעת כמה פוסקים יצא ידי חובה (כמו שבארנו שזה דעת הרא"ש ועוד פוסקים) ולכן אינו יכול לברך על הבננה "בורא פרי האדמה" ורק אם כיוון בפירוש שלא לפטור את הבננה יכול לברך עליה לאחר מכן "בורא פרי האדמה" או שיעשה כמו שאמרנו בהתחלה שיברך קודם על הבננה ורק אחר כך יברך על התפוז.
7. פירות שגדלים על אילנות סרק מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו" כיון שאינם חשובים ואינם נקראים פירות העץ כדי שיברכו עליהם "בורא פרי העץ", אולם אם הפירות שגדלים על אילני סרק חשובים וטובים לאכילה שלא מדוחק כגון צנובר מברכים עליהם "בורא פרי העץ".