הברכה על מרק

הגמרא בברכות דף לט' עמוד א' "מיא דכולהו שלקי, ככולהו שלקי" והנה בפירוש גמרא זו נחלקו הראשונים, דעת התוספות והמרדכי (ועוד ראשונים) פירוש הגמרא הוא שמבשל ירקות במים ונתנו הירקות טעם במים ולכן מברך על המים הללו ששותה אותם לבדם (בלי שאוכל את הירקות) כברכת הירקות "בורא פרי האדמה" (והפירוש המילולי בגמרא הוא מי בישול של כל הירקות השלוקים היינו המבושלים ("מיא דכולהו שלקי") כברכת הירקות השלוקים היינו המבושלים ("ככולהו שלקי"), אולם ראשונים אחרים (הרא"ה והריטב"א) מסבירים את הגמרא אחרת ופירוש הגמרא הוא שאם מבשל את הירקות אז המים שיצאו מהם דינם כדין הירקות, היינו שאם מברך על הירק אז אם הוא שותה את המים שהתבשלו איתם הוא פוטר את המים, כיוון שהמים האלו באו מהירקות, אבל אם שותה את המים לבד (בלי שאוכל את הירקות) מברך על המים הללו (שהירקות התבשלו בהם) "שהכל נהיה בדברו", (ופירוש הגמרא הוא "מיא דכולוהו שלקי" מים של כל הירקות היינו הכוונה ירקות שבישלו אותם ויצאו המים שלהן מן הירקות "ככולהו שלקי" הם כמו הירקות הכוונה שאם יברך על הירקות יפטור את המים הללו כיוון שהמים הללו באו מן הירקות אבל אם שותה אותם לבדם על זה הגמרא לא דיברה ודינם כדין מים רגילים שברכתם "שהכל נהיה בדברו").

מרן בשולחן ערוך סימן רה' סעיף ב' פסק כמו דעת התוספות והמרדכי שמים שבישלו בהם ירקות מברך על המים (ששותה אותם לבדם בלא שאוכל את הירקות) כמו ברכת הירקות "בורא פרי האדמה", אולם להלכה היום אנו לא פוסקים כדעת השולחן ערוך משום ספק ברכות להקל אלא ירקות התבשלו במים ושותה את המים לבד בלי שאוכל את הירקות מברך על המים הללו "שהכל נהיה בדברו", (שכמו שאמרנו שיש דעות (הרא"ה והריטב"א) שסוברים לברך על המים הללו שהתבשלו עם הירקות "שהכל נהיה בדברו").

ויוצא להלכה כמה דינים בברכת המרק:
1. ירקות שהתבשלו במים ונתנו טעמם במים ושותה את המים לבד מברך על המים הללו "שהכל נהיה בדברו", ולכן אם אדם עשה מרק עם ירקות ואינו רוצה לאכול את הירקות עם המרק אלא שותה לבד רק את המרק מברך על המרק "שהכל נהיה בדברו", ובדיעבד אם ברך על המרק הזה "בורא פרי האדמה" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, (וטוב להחמיר ששותה את המרק שהתבשלו בו ירקות שלפני שאוכל את המרק יברך תחילה על ירק אחר "בורא פרי האדמה ולאחר מכן יברך "שהכל נהיה בדברו" על מאכל או משקה אחר שברכתם "שהכל" ולאחר מכן יאכל את המרק לבדו), אולם אם אוכל מן הירקות וגם את המרק שהתבשלו בו הירקות מברך על הירקות "בורא פרי האדמה" ופוטר את המרק, ואפילו שלאחר מכן שותה את המרק לבדו אינו מברך עליו כיוון שנפטר כבר בברכת הירקות.

2. מרק שהתבשל עם אטריות או כופתאות שעשויים ממיני דגן אם שותה את המרק לבדו בלא האטריות או הכופתאות מברך על המרק "שהכל נהיה בדברו" (וטוב להחמיר שיברך תחילה ברכת "מזונות" על מעט אטריות ולאחר מכן יברך "שהכל" על מאכל או משקה אחר שברכתם "שהכל" ואחר כך ישתה את המרק, אבל אם אוכל את האטריות ביחד עם המרק מברך "בורא מיני מזונות" ופוטר את המרק ואפילו שאוכל את האטריות לבד בהתחלה ולאחר מכן שותה את המרק אם יש באטריות כמות חשובה ומרובה מברך על האטריות "בורא מיני מזונות" ופוטר את המרק, אבל אם אין באטריות כמות חשובה אלא יש שם מעט ביותר אטריות ועיקר כוונתו לשתיית המרק צריך לברך על האטריות "בורא מיני מזונות" ועל המרק מברך "שהכל נהיה בדברו".

3.  אם שותה מרק עם שקדי מרק או קרוטונים שעשויים ממיני דגן שברכתם "מזונות" אם יש בהם כמות חשובה ומרובה אז מברך על המרק עם השקדי מרק או קרוטונים "בורא מיני מזונות" ופוטר את המרק, ואפילו שאחר שאכל את כל השקדי מרק או הקרוטונים ונשאר מרק קצת ושותה את המרק לבדו אין צריך לברך על המרק כלל, אבל אם קודם שישתה את המרק אוכל תחילה את השקדי מרק או הקרוטונים בפני עצמם ולאחר מכן בא לשתות את המרק צריך לברך על המרק "שהכל נהיה בדברו", ואם היו השקדי מרק או הקרוטונים מועטים ועיקר הכוונה הוא שתיית המרק מברך על השקדי מרק או הקרוטונים "בורא מיני מזונות" ועל המרק מברך "שהכל נהיה בדברו".

4. מרק שהתבשל עם ירקות וגם בשר או עוף אם שותה את המרק לבדו ברכתו "שהכל נהיה בדברו" ואם אוכל את המרק רק עם הבשר או העוף (בלי שאוכל את הירקות) יברך על הבשר או העוף "שהכל נהיה בדברו" ופוטר בכך את המרק, ואם רוצה לאכול גם את הירקות היינו שאוכל את המרק שהתבשל עם הבשר או העוף והירקות ביחד יברך על המין שהוא הרוב במרק שאם הרוב הוא ירקות יברך על זה "בורא פרי האדמה" ואם הרוב הוא בשר או עוף יברך "שהכל נהיה בדברו", ואם המיעוט חביב לו כגון שהירקות מרובים ויש מעט בשר אבל הבשר חביב בעיניו יברך תחילה על הבשר "שהכל" ואחר כך יברך על הירקות עם המרק "בורא פרי האדמה", וכן להיפך שאם הבשר או העוף הם הרוב והמיעוט הוא ירקות וחביב בעיניו הירקות יברך קודם על הירקות "בורא פרי האדמה" ואחר כך יברך על הבשר או העוף עם המרק "שהכל נהיה בדברו".