סכך הסוכה

א. כדי שהסכך יהיה כשר צריך שיהיה לו שלושה תנאים: 1.שיהיה גידולו ממין הצומח בארץ. 2. שיהיה תלוש מן הקרקע. 3.שלא יהיה ראוי לקבל טומאה, היינו שאם יגע בו דבר טמא, כגון: נבילה, הוא לא יטמא, לפיכך אסור לסכך באבנים ובעפר ובניילון ובמיני מתכות כיוון שאין גידולם מן הקרקע, וכן אין לסכך בענפים של עץ שנמצא סמוך לסוכה, כיוון שהענפים מחוברים לעץ והם לא תלושים.

ב. חכמים גזרו שלא לסכך בקורת עץ שרוחבה 32 סנטימטר או יותר, משום שזה דומה לתקרת ביתו של האדם וחששו חכמים שיבוא האדם לשבת בביתו, ואפילו אם הפך את הנסרים על צידם שעכשיו אין בהם 32 סנטימטר, אין לסכך בנסרים אלו, וכן נהגו היו שלא לסכך בנסרים כלל, ומכל מקום מותר לסכך בנסרים דקים (מה שנקרא כיום פלפונים) שאין ברוחבם 8 סנטימטר, אולם אם מסכך בנסרים קטנים אלו יזהר לכתחילה שלא יהיה אויר בין נסר לנסר, ולכן יתן ביניהם קצת ענפים או שישים נסרים כאלו גם לרוחב הסוכה, מכל מקום בדיעבד אם יש רוח קטן (פחות מ- 8 סנטימטר) בין הנסרים מותר לאכול ולישון תחתיו.

ג. סכך לנצח שעשוי מדיקטים  דקים ואורגים אותו בחוטי פשתן כשר לסכך בו אפילו לכתחילה.

ד. צריך שתהיה הסוכה לאחר הסיכוך צלתה מרובה מחמתה (היינו שיהיה יותר צל בסוכה מאשר הקרנים של השמש), והכוונה שלמעלה איפה ששמים את הסכך שם צריך שיהיה יותר סכך מאשר הרווחים ששם יכולים קרנות השמש להיכנס.

ה. דרך הסיכוך הוא קל כדי שיראו את הכוכבים הגדולים מן הסיכוך, ומכל מקום אם שם עליה הרבה סיכוך והיא מעובה כמו בית ואין הכוכבים נראית מתוך הסוכה הסוכה כשרה, ואם היתה מעובה מאוד מחמת הסיכוך ואין הגשמים יכולים להיכנס לתוכה מחמת שיש הרבה סכך, יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולהלכה הסוכה כשרה ואפשר גם לברך עליה "לישב בסוכה", ומכל מקום אם יכול למעט קצת מן הסכך עדיף שימעט.

ו. אם היה חסר סכך במקום אחד באמצע הסוכה או בצדדיה, אם היה אותו מקום שאין שם סכך שיעור של 24 סנטימטר הסוכה פסולה, וכל זה דווקא שהאויר הולך על כל פני אורך הסוכה או רוחב הסוכה, ואם היה פחות מ- 24 סנטימטר הסוכה כשרה, אולם אין לשבת ולאכול או לישון תחת אותו המקום שאין שם סכך, אולם הנקבים הקטנים שיש בסוכה בסכך אין שום בעיה לאכול או לישון מתחת אותם נקבים, כיוון שאינם 8 סנטימטר אין בזה כל חשש.

ז. אם הונחו על הסכך הכשר של הסוכה סכך פסול (כגון מוט ברזל או אבנים), או שלא היה מונח שם סכך כשר אלא רק סכך פסול, הדין הוא שאם יש בסכך הפסול שיעור של 32 סנטימטר הסוכה פסולה, ודווקא שהולך הסכך הפסול על פני כל אורך הסוכה או רוחבה, אבל אם אינו הולך על כל רוחבה או אורכה של הסוכה אין הסוכה פסולה אלא הסוכה כשרה, ומכל מקום אסור לשבת תחת אותו ברזל או קרש או כל סכך פסול, ואם בסכך הפסול אין ברוחבו שיעור של 32 סנטימטר הסוכה כשרה, ומותר לאכול ולישון אפילו תחת אותו ברזל או קרש.  

ח. מעיקר הדין מותר להניח את הסכך על דבר שהוא פסול להיות סכך, כגון: מותר להעמיד את הסכך על גבי מוטות ברזל, אף על פי שהמוטות ברזל אינם יכולים להיות סכך משום שהם פסולים לסיכוך, וכן מותר מעיקר הדין לקשור את הסכך עצמו בדברים שהם פסולים לסכך בהם, כגון: חוטי ברזל או ניילון או אזיקונים, אולם לכתחילה טוב ונכון להיזהר שלא להעמיד את הסכך בדבר שהוא פסול להיות סכך, ולכן לכתחילה לא יקשור את הסכך על ידי אזיקונים או חוטי ברזל, משום שעל ידי שקושר בחוטי ברזל או באזיקונים נמצא שהם מחזיקים את הסכך שלא לעוף ברוח ואם כן נמצא שהם מעמידים, אולם אם קושר את הסכך בחוטי פשתן באופן שעל ידי הקשירה בחוטי הפשתן הסכך לא יעוף והוא יעמוד ברוח מצויה, מותר להוסיף עוד קשירות של אזיקונים או חוטי ברזל, אבל במעמיד של מעמיד מותר לכתחילה, היינו שאם יש לו מוטות ברזל שעליהם הוא שם את הסכך, שלא יניח הסכך על המוטות ברזל אלא יתן חתיכת עץ על גבי המוטות מארבע רוחות השמים באופן שיצא שהסכך יעמוד על גבי החתיכות עץ שנתן, וזה נקרא מעמיד של המעמיד והוא מותר לכתחילה.

ט. מותר להעמיד את בסכך על גבי קרשים שיש להם ברוחבם 32 סנטימטר, ואע"פ שאסור לסכך באותם קרשים שיש בהם 32 סנטימטר כמו שכתבנו למעלה בהלכה ב', מכל מקום מה שאסור להעמיד את הסכך בדבר שהוא עצמו אסור שיהיה סכך זה דווקא בדברים שהם פסולים מן התורה, אבל בדברים שהם פסולים רק מדרבנן, כגון הקרשים שיש להם 32 סנטימטר שחכמים הם אלו שגזרו שלא לסכך בהם משום שזה דומה לקורת ביתו של האדם, מותר שהם אלו שיעמידו את הסכך אפילו לכתחילה, ורק יזהר שלא יצמיד את הקרשים הללו יותר מדי, כי אם יצמיד אותם יותר מדי נמצא שהם כבר מסככים והם עושים את הצל והם הפכו להיות הסכך, אלא ישים את הקרשים באופן שאחר ששם את הקרשים עדין יהיה בסוכה חמתה מרובה מצלתה ואז על ידי הסכך שישים יהיה צלתה מרובה יותר מחמתה.